וירוס הקורונה מעביר את אור הזרקורים לחוב של השווקים המתעוררים

למרות שמידת הפגיעות של המדינות האלו מול המשבר תלויה בגורמים רבים, המצב הראשוני של הכספים הציבוריים שלהן מהווה גורם מרכזי, מפני שהוא קובע את יכולת התגובה שלהן אל מול ההשלכות הכלכליות הרבות של משבר הקורונה. 

עם זאת, החוב הלאומי שלהן כבר היה בשיא של כל הזמנים בשנת 2019. הסטת ההון המסיבית שנוצרה בעקבות משבר הבריאות הזה מזכירה לנו שרבות מהכלכלות המתעוררות ממשיכות לסבול מ"החטא הקדמון", שהוא חוסר היכולת שלהן להוציא אגרות חוב במטבע המקומי שלהן.
בנוסף לסיכון הראשוני הזה לכספי ציבור ולפיחות בערך המטבע, יש להדגיש שלושה סיכונים אחרים שקשורים לחשיפה של שווקים מתעוררים לווירוס ה- COVID-19:

1) היישום של צעדי בלימה מחמירים.
2) ההישענות על הכנסות מתעשיית התיירות.
3) התלות בסחורות ומוצרים לא-חקלאיים.

מבחינה מספרית, תשע מדינות מושפעות על ידי שלושה מארבעת גורמי החולשה האלו, 31 מדינות על ידי שניים מהם ו-71 מדינות על ידי אחד מהארבעה.

המימון הנוסף שמתקבל מארגונים בינלאומיים (בעיקר קרן המטבע הבינלאומית) והסדרי החוב שהוכרזו על ידי המדינות המלוות יעזרו למדינות רבות עם הכנסה נמוכה, אבל יהיו הרבה פחות שימושיים עבור שווקים מתעוררים גדולים יותר.