ברומטר קופאס לרבעון 2 לשנת 2021: עולם בעל שתי מהירויות

כעת, 18 חודשים לאחר פרוץ המגיפה, גישה לחיסונים מהווה את הגורם העיקרי הקובע את אופי חיי היומיום של בני האדם והכלכלה העולמית. תחזיות הצמיחה לתוצר לשנת 2021 אמנם תוקנו כלפי מעלה (5.6%+), אך הדבר נובע בעיקר ממגמות חיוביות מפתיעות בארצות הברית בלבד. סיכויי הצמיחה המשופרים הללו באים לידי ביטוי בסחר העולמי: לאחר ירידה של 5% בהיקף בשנה שעברה, Coface צופה עלייה של 11% לשנת 2021.

בהקשר זה של צמיחה בסחר הבינלאומי, מדינות המייצאות חומרי גלם נהנות משיפור בתנאי הסחר שלהן. יחד עם זאת, עקב ההתקדמות האיטית של מיזמי החיסון העולמיים במדינות מתפתחות, לא סביר כי ניתן יהיה להשיג חסינות עדר בשנה הקרובה. לכן, ככל הנראה הגבלות הריחוק החברתי גורמת כי אין זה סביר כי חסינות העדר תושג בשנים עשר החודשים הקרובים. הדבר מצביע על כך שמגמת ה-Stop-Go בכלכלה העולמית תימשך לעת עתה ועמה גם ההגבלה על הביקוש המקומי ברוב הכלכלות המתפתחות.

לבסוף, Coface מזהה עלייה בסיכון הפוליטי הקשור למשבר הבריאות ולהאצת האינפלציה.

אירופה וצפון אמריקה בשנת 2022: לקראת סיום STOP-GO והשקעות חדשות בתחום התשתיות

מגמות הבריאות העיקריות הואצו מאז שפרסמה Coface את הברומטר האחרון שלה באפריל, כאשר תהליך החיסון התקדם מהר יותר בצפון אמריקה ובאירופה מאשר בשאר העולם. האצת מיזמי החיסון הללו, בשילוב עם השפעות הגבלות הניידות באביב, הובילו לירידה במספר ההידבקויות החדשות באזורים אלו. לכן הרשויות המקומיות הצליחו לפתוח מחדש מגזרים בכלכלה לפני הקיץ. עם זאת, שני סיכונים הופכים את המשך המגמה החיובית הזו לבלתי ודאית:

ההאטה בקצב החיסון אשר אם תאושר בחודשים הקרובים תעכב את השגת חסינות העדר.

רף השגת חסינות העדר גבוה ככל שהנגיף מועבר במהירות בין אנשים. עם זאת, הופעת וריאנטים חדשים המודבקים במהירות רבה יותר מעוררת חשש מפני גלי זיהום אפשריים בחודשים הקרובים.

בתנאי ששני הסיכונים הללו לא יתממשו, על הכלכלה האירופית וצפון אמריקה לחזור לתפקוד כמעט רגיל עד סוף הקיץ.

יש לציין מעט שינויים בתחזיות הצמיחה. התיקון כלפי מעלה של הצמיחה העולמית הצפוי בשנת 2021 (+ 5.6%+, 0.5 נק' בהשוואה לברומטר Coface האחרון) נובע בעיקר מארצות הברית (6.5%+ השנה), שכלכלתה המשיכה להפתיע לטובה מאז הקיץ שעבר. סיכויי הצמיחה המשופרים הללו באים לידי ביטוי בסחר העולמי: מודל Coface מצביע על צמיחה של 11% השנה.

בצד החיובי, יישום תוכנית התשתיות עליה הכריז ג'ו ביידן יועיל למגזרי שוק רבים אם תתקבל. באירופה, השקת קרנות העידוד הממשלתיות שהוכרזו ביולי 2020 תשפיע באופן ניכר על הכלכלות ותשרת מטרות מרובות: תמיכה בביקוש, האצת התאוששות וקידום הפיתוח במגזרי הצמיחה.
עם זאת, עבור חברות עשויות להתמודד עם עלייה בעלויות הייצור: בנוסף למחסור מתמשך ברכיבים אלקטרוניים מסוימים, המצב משפיע גם על עלויות ההובלה, כמו גם על מחירי חומרי הגלם הצפויים להישאר גבוהים.

כלכלה מתעוררת: דרישה מקומית המונעת על ידי סטופ-גו ואינפלציה

מאז תחילת אפריל, המצב הבריאותי נותר קשה בכמה ממדינות אמריקה הלטינית (בעיקר ברזיל וארגנטינה), ובהודו. עליות נוספות במספר הזיהומים נצפו גם בכמה מדינות אסיה (למשל מלזיה, תאילנד, קוריאה וסינגפור), עם מדדי ניידות בתדירות גבוהה המצביעים על ירידה בפעילות הכלכלית באזורים אלה. מספר האנשים הנגועים בנגיף גדל במהירות גם באפריקה וברוסיה בתחילת הקיץ. המגמה חיובית יותר במרכז ומזרח אירופה, המזרח התיכון וטורקיה.

מלבד ההקשר הבריאותי, עליית האינפלציה (8.1%+ לעומת השנה המקבילה בברזיל, שיא של 5 שנים) והחלת מדיניות מונטרית קפדנית ושמרנית יותר עשויים להגביל את היקף ההתאוששות בביקוש המקומי. מדינות שחומריהן מהווים חלק גדול מהיבוא יספגו עלייה משמעותית במחירי היבוא שלהן. כך אכן אירע בסין, שייבוא חומרי הגלם שלה מהווה יותר מ-30% מסך כל הרכישות של סחורות זרות. בעוד שהאינפלציה לצרכן נותרת על עומדה בסין בשלב זה (1.3%+ על פני שנה), העלייה החדה במחיר ליצרן (9%+ YOY, שיא ב-12 השנים האחרונות) מראה סימני תאוצה בחודשים הקרובים.

עלייה חזקה בסיכון הפוליטי הקשור להאצת האינפלציה במסגרת משבר הבריאות

סיכונים אינפלציוניים מככבים בחדשות בחודשים האחרונים. בהקשר זה, העדכון השנתי של מדד הסיכונים הפוליטיים של Coface מראה עלייה חזקה בסיכון הפוליטי ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות המתפתחות. ואכן, הנתונים מראים הידרדרות ברמת החיים ובכוח הקנייה, כמו גם עלייה באי-השוויון שנצפתה בעקבות משבר ה- COVID-19. בשלב זה, תנאים אלה אינם מובילים בהכרח להתקוממויות עממיות, שנותרות מוגבלות ביכולתן של אנשים להתגייס.

בשנת 2020 עלה מדד הסיכון החברתי בצורה חדה (עלייה של 5 נקודות) ל-51% ברמה העולמית, והגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם. למרות אמצעי התמיכה הכספיים והכספיים הרבים, 140 מתוך 160 המדינות שהוערכו צפו בירידה בתמ"ג בשנה שעברה. במקביל, שיעור האבטלה גדל ב -145 מתוך 160 המדינות הללו. הגידול בסיכון זה ניכר יותר בכלכלות בעלות הכנסה גבוהה, שרמת הסיכון הראשונית שלהן נמוכה יותר. עם זאת, למרות ההתפתחויות הללו, המדינות בעלות הסיכון החברתי הגבוה ביותר נותרו תימן, סוריה, עירק, ונצואלה, לוב, לבנון, סודן, איראן, אלג'יריה וערב הסעודית.

מדד הסכסוך, המרכיב השני של מדד הסיכונים הפוליטיים של Coface, מחושב על פי מספר העימותים, עוצמתם, מספר הקורבנות ומשך הזמן. בשנת 2020, אזרבייג'ן ואתיופיה חוו עלייה במדד זה עקב העימותים שנצפו בשטחן. אחריהם מדינות הלוחמות בטרור או במלחמת אזרחים, כמו הרפובליקה המרכז אפריקאית, סודן ומאלי.