האם הביקוש הגובר למתכות עבור רכבים חשמליים הוא בר קיימא?

המתכות המשמשות ברכבים חשמליים, כגון ליתיום, קובלט ונחושת, ניצבות כיום בלב המהפכה המתחוללת כיום בתעשיית הרכב.

רגולציה קפדנית, תוכניות תמיכה ממשלתיות ושימוש הולך וגובר ברכבים חשמליים באזורים מסוימים, מעצימים את הביקוש למתכות אלה המהוות מצרך הכרחי לייצור המצברים. על אף שנתח שוק הרכבים החשמליים נותר די צנוע, חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש מגביר את מחירי המתכות. בניתוח האחרון שלה, Coface אינה צופה שינויים ניכרים במגמות המחירים הללו במהלך השנתיים הקרובות.

תצורות המצברים השונות והפוטנציאל העתידי לשימוש במימן כמקור אנרגיה לא יפחיתו את עומס השימוש במתכות אלה, זאת על אף העובדה שהעלות הגבוהה של שילובן אמורה לעודד מחקר ופיתוח בטכנולוגיות אנרגיה חלופיות. עם זאת, מאמצים אלה יכולים לשנות את המצב בטווח הארוך יותר, על רקע התחרות עזה בין מדינות המבקשות להשיג יתרון בפיתוחי הדור הבא של עולם הרכב.

מתכות החיוניות לייצור מצברים נתרמות ממגמות מבניות יציבות

נתח שוק הרכבים החשמליים ממשיך לצמוח ברחבי העולם, עם נתח שוק של 13% בשנת 2020 לעומת 8% בשנת 2019. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית:

בעוד ששיעור מכירת המכוניות צנח ב 6% בשנת 2020, מכירות הרכבים החשמליים עלו ב 41%, מכיוון שאירופה מפגינה תיאבון חזק לפלח זה.

ברבעון הראשון של 2021, זינקו מכירות כלי הרכב החשמליים ב-41% לעומת הרבעון הראשון של 2020, והמכירות צפויות לעלות ב -70% בשנה.

בנוסף, מנועי בעירה פנימית צפויים להיאסר למכירה בשווקים מסוימים, כולל באירופה עד שנת 2035, ותסיר חסמים תחרותיים משמעותיים מהמנוע החשמלי.

מגמה זו מפעילה לחץ גובר על הפקת המתכות הדרושות לייצור כלי רכב: ליתיום, קובלט, גרפיט, ניקל, יסודות מינרליים נדירים, אלומיניום ונחושת. כמה עשרות קילוגרמים של מתכות, אם לא מאות, משמשות במצברים, ובעיקר אלומיניום, המהווה כמחצית מהמשקל הכולל, ואחריה נחושת, גרפיט וניקל.

האלומיניום אינו משמש רק במצברים, אלא גם בחלקים אחרים של כלי הרכב, כגון המעטפת או מרכב הפנים, עקב יתרונות המשקל שלו ויכולתו להגן ביעילות מפני התנגשויות. גם הנחושת מציבה אתגר מעניין: מעבר לעובדה שהיא חיונית לייצור המצברים, היא משמשת גם את ספקי החשמל הנדרשים לפתח רשתות חדשות כדי להתאים את עצמם לחשמול ציי הרכב ולביקוש האנרגיה החדש.

הגידול בביקוש העולה על ההיצע, מפעיל עומס רב על הייצור והתמחור

Coface צופה כי מחירי הניקל, האלומיניום והנחושת יעלו ב-34%, 25% ו-47% בהתאמה בין 2020 ל-2021. בנוסף, הביקוש צפוי לעלות במידה ניכרת בין 2020 ל-2050. ביקוש הנחושת לרכבים חשמליים עומד לעלות בשיעור של כ-9.9% בשנה במהלך תקופה זו, בעוד שהניקל יגדל ככל הנראה בשיעור שנתי של 11.8%.
היצרנים המובילים של מתכות מבקשות אלו הם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אוסטרליה, אינדונזיה, צ'ילה ורוסיה. עובדה זו מניעה ממשלות הללו לשנות את תקנות הכרייה שלהן כדי לתפוס נתח גדול יותר מהערך המוסף שנוצר, אלא גם לחזק את תקנות הסביבה להגנה על הקהילות המקומיות.
הלחץ על חברות הכרייה והמתכת לשפר את ההיצע ולהגיב למגמות אלו צפוי להיות עז למדי.

Coface צופה עלייה משמעותית בהוצאות ההוניות על מנת להמשיך ולשמר צמיחה, אך החברות במגזר הזה יידרשו להתמודד עם אתגר לא פשוט. יהיה עליהן הציג רווחיות חזקה בטווח קצר. ואכן, תחום זה הושפע עמוקות מהמגיפה בתחילת 2020, עקב הירידה במחירים בהתאם לירידה בביקוש על רקע הסגרים. מכיוון שהתחזיות הכלכליות היו אז חלשות יותר, התקציב לחיפוש מקורות חדשים והפקת החומרים הופחת לפני שמגמה זו התהפכה.

נותרו עוד אתגרים רבים בדרך להפחתת התלות במתכות

יצרני הסוללות ולקוחותיהם מנסים לצמצם את התלות בקובלט, אך גם למצוא מקורות אנרגיה חלופיים. מימן נחשב כיום כאחת החלופות החזקות, המסוגלת להפחית את העלויות הכוללות לתעשייה ואת הנזק הסביבתי. עם זאת, Coface אינה צופה כי המימן אכן ייכנס למרכז הבמה בעשור הקרוב ללא תמריצים יזומים של ממשלות בעולם.

בנוסף, שחקנים מרכזיים באקוסיסטם המצברים והסוללות, הכוללים משתמשי קצה כמו יצרני מכוניות – אינם צפויים להעדיף את השימוש במימן בטווח הקצר, מכיוון שהשקיעו רבות במצברים כדי לעמוד בתקנות המחמירות שקבעו הרשויות השונות.

מחזור וניהול כלכלה מעגלית הן אסטרטגיות נוספות לאספקת מענה על הביקוש הגובר תוך הפחתת ההשפעה על הסביבה. למרות שהשאיפה לפתח את השימוש ברכבים חשמליים מבוססת על הצורך לעמוד ביעדי הסכם פריז והמאבק נגד שינויי אקלים, לכריית מתכות, כמו לכל תהליך כרייה, יש השפעה משמעותית על הסביבה ועל הקהילות החיות בה. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בירוא יערות ועבודת ילדים הן תופעות שכיחות. יש לטפל בסוגיות אלו באופן ראוי כדי לאפשר למהפכת הרכב החשמלי לקבל את הקרדיט המגיע לה.

בעוד מיליוני כלי רכב חשמליים נמכרים, מחזור צפוי להיעשות לסוגיה מרכזית בשנים הקרובות וחברות רבות ממהרות לקדם יוזמות עצמאיות בתחום זה. מחזור קובלט וניקל הוא ותיק יחסית, עם שיעור כולל של 60%, אך ליתיום כמעט ולא ממוחזר עם שיעור כולל של 1% בלבד. לכן, יש מקום לשיפור, גם כשזה מגיע לניהול פסולת טוב יותר.