עדכון רבעוני של מדד סיכון לפי מדינות וענפי תעשייה

שנה עברה מאז שהמקרים הראשונים של מגפת הקורונה החלו להופיע מחוץ לסין, ולמרות ההכרזה על הגעתם של החיסונים לקראת סוף 2020, חוסר הוודאות עדיין ניכרת.

חוסר הוודאות הזו היא תוצר ישיר של ״שאלת השאלות״: מתי נוכל לצפות לחסינות עדר? כמובן שזה יהיה תלוי במהירות שבה האוכלוסייה תהיה מחוסנת, וכתוצאה מכך ייפסק הצורך במגבלות המשתקות את הכלכלה.

בינתיים, המחצית הראשונה של 2021 צפויה להידמות לזו של 2020, שהתאפיינה במיתון העולמי החזק ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה (מינוס 3.9%). בהנחה שהכלכלות החזקות בעולם יצליחו לחסן לפחות 60% מאוכלוסייתן (מה שנחשב לסף המשוער שעשוי להשיג, לפחות באופן תיאורטי, חסינות קולקטיבית, כלומר חסינות עדר), אז בקיץ 2021 צפויה התאוששות חזקה, שתלווה בצמיחה עולמית של 4.5% בממוצע לשנת 2021, בעוד הסחר העולמי צפוי לגדול ב-6.7% בנפח, אחרי גידול של 5.2% בשנת 2020.

בנוגע לפשיטת רגל של חברות, ראינו ירידות בכל האזורים בשנת 2020: מינוס 22% בגוש האירו, מינוס 19% באסיה-פסיפיק ומינוס 3% בצפון אמריקה. הודות לתוכניות התמיכה הממשלתיות, שההמשכיות שלהן צפויה לסייע להישרדות של חברות רבות השנה: בלעדיהן, מעריכים ב-CoFace Coface שמספר פשיטות הרגל העסקיות ברחבי העולם היה גדל בשיעור של 36%, לעומת הירידה העולמית של 12% שנרשמה בשנה זו.

ההתאוששות הכלכלית הזו לא צפויה להועיל לכל החברות באופן שווה. מבין 23 שדרוגי הערכות הסיכון החיוביים ברבעון הזה, כמעט מחצית מיוחסים לענף הרכב, שהצמיחה שלו הייתה הפתעה חיובית במחצית השנייה של 2020, לצד ענפי הבנייה והכימיקלים.

באופן לא מפתיע, שירותים רבים ימשיכו לסבול מהאטה ממושכת בצל המגפה. למשל תובלה הוא ענף שסובל משנמוך של תשע דרגות. חוסר השוויון הסקטוריאלי הזה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות לתופעות של חוסר שוויון או איזון, ולא רק בין ענפים אלא קודם כל בין מדינות: בזמן שהביצועים של סין ושל כלכלות אסיאתיות אחרות (דוגמת טאיוואן, שזכתה לשדרוג ההערכה הכלכלית שלה) מגדילות את הצמיחה העולמית, כלכלות העולם המובילות לא צפויות לחזור ב-2021 לרמות התמ״ג להן זכו לפני תחילת המשבר.

למדינות שתלויות יותר מאחרות בשירותים (לדוגמה ספרד או בריטניה), או מתעכבות בתהליך החיסון, ייקח זמן רב יותר להתאושש. עבור כלכלות מתעוררות, הגישה לחיסונים והיכולת של ממשלות לשמר מדיניות כלכלית שתומכת בעסקים ומשקי בית, עשויים להיות גורמים שיגדילו את חוסר השוויון ב-2021. גם הבנקים המרכזיים, שהשתמשו ברזרבות האחרונות שלהם ב-2020, לא יוכלו להקל על המדיניות המוניטרית.

ואם כל זה לא מספיק, אז המשבר צפוי להגדיל גם את אי-השוויון בהכנסה בתוך מדינות, שכבר נמצא ברמה גבוהה. בשנה שעברה, עובדים לא מיומנים, צעירים ונשים, סבלו מאבדן משרות ופרנסה גדול יותר משאר האוכלוסייה, שכן ציבור זה סובל מייצוג-יתר של ענפי שירותים לא יציבים. חוסר השוויון המתרחב הזה צפוי להיות מתמשך, בהתבסס מגפות קודמות בהיסטוריה.

אי שוויון הוא אחד מהגורמים העיקריים לתסיסה חברתית, שלרוב מתרחשת בממוצע של שנה לאחר מגפה. לפי הרבעון האחרון, העלייה הזו בחוסר-השוויון, יחד עם אי שביעות רצון ציבורית לגבי ניהול המשבר על ידי הרשויות במדינות רבות, עשויה לתרום להפגנות ואלימות בתדירות גבוהה יותר ב-2021.
למידע נוסף על מודל הסיכון הפוליטי שלCoFace למידע נוסף על מודל הסיכון הפוליטי שלCoכace