מיתון כדי להימנע מסטגפלציה? הכלכלה העולמית בצומת דרכים

ארבעה חודשים לאחר תחילת פעולות האיבה באוקראינה, ניתן להסיק לקחים ראשונים: הסכסוך, שצפוי להימשך לאורך זמן, כבר הוציא משיווי משקל את האיזון הגאו-כלכלי הגלובלי. בטווח הקצר, המלחמה גורמת להחמרת מתחים במערכת הייצור שכבר ניזוקה משנתיים של מגפה, ומגבירה את הסיכון לנחיתה קשה של הכלכלה העולמית: בעוד שנראה היה שהיא עומדת מול איום של סטגפלציה לפני מספר שבועות, השינוי בטון של הבנקים המרכזיים שהתמודדו עם האצה באינפלציה הקים לתחיה את הסיכוי למיתון, במיוחד בכלכלות המתקדמות.

בסביבה מורכבת זו, תיקנה קופאס כלפי מטה את הדירוג של 19 מדינות, מתוכן 16 באירופה – גרמניה, ספרד, צרפת ובריטניה במיוחד – ובצעה רק 2 תיקונים כלפי מעלה (ברזיל ואנגולה). ברמה הסקטוריאלית, מדגיש מספר התיקונים כלפי מטה (76 בסך הכול, בניגוד ל-9 תיקונים כלפי מעלה) את התפשטות הזעזועים העוקבים הללו בכל המגזרים, הן אלה העושים שימוש אינטנסיבי באנרגיה (פטרוכימיקלים, מטלורגיה, ניר וכו') והן אלה הקשורים באופן ישיר יותר למחזור האשראי (בניה).

כשהאופק ממשיך להיעשות חשוך, הסיכונים דוביים באופן טבעי ולא ניתן לפסול אף תרחיש.

ההאטה בפעילות והסיכון לסטגפלציה נעשים ברורים יותר

נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון היו נמוכים מהצפוי במרבית הכלכלות המפותחות. בנוסף, זהו הרבעון השני ברציפות שבו צמח התמ"ג בגוש האירו באופן קלוש בלבד, ובצרפת אף נרשמה ירידה של 0.2 אחוזים. הדבר קרה עקב צניחה בצריכה של משקי הבית על רקע ירידה בכוח הקניה. הפעילות פחתה גם בארצות הברית, עקב סחר החוץ והקשיים שנחוו על ידי הסקטור התעשייתי בחידוש המלאי שלו. נתונים אלה מדאיגים אף יותר מכיוון שההשלכות הכלכליות של המלחמה באוקראינה רק החלו להשפיע.

אם מביאים בחשבון את ההאצה באינפלציה, את הירידה בציפיות הסוכנים ואת ההידוק בתנאים הכלכליים הגלובליים, הרי שהפעילות ברבעון השני אינה נראית טוב בהרבה בכלכלות המתקדמות, ואף גרוע יותר משמעותית בכלכלות המתעוררות. בעוד שככל הנראה מוקדם לומר שהכלכלה העולמית נכנסה לתקופה של סטגפלציה, הסימנים תואמים להשקפה זו.

הלחצים במחירי הסחורות נרגעים

על אף שמחירי הסחורות התייצבו לאחרונה, הם עודם ברמות גבוהות מאד. לדוגמה, מחירי הנפט לא ירדו אל מתחת ל-98 דולר מאז תחילת המלחמה, מכיוון שהחששות ממחסור פוטנציאלי בהיצע נותרו משמעותיים.

נסיבות אלה הן חיוביות מבחינתם של יצואני הסחורות, ובאופן ספציפי יותר יצואני הנפט. שני התיקונים היחידים כלפי מעלה של קופאס נוגעים לברזיל ואנגולה, והסיווגים מחדש ברמה הסקטוריאלית נוגעים בעיקר לסקטור האנרגיה במדינות יצרניות, בעוד שהתיקונים הסקטוריאליים כלפי מטה מופנים אל סקטור האנרגיה במדינות שבהן החברות נמצאות במורד זרם שרשרת הייצור (בעיקר באירופה).

בדומה לכך, בתחומים שבהם שרשרת הערך עושה שימוש אינטנסיבי באנרגיה בתהליכי הייצור שלה, כמו ניר, כימיקלים ומתכות, הסיכונים הוערכו מחדש כלפי מעלה. חקלאות המזון היא אחד התחומים עם הכמות הגדולה ביותר של הורדות בדירוג ברבעון זה, וכמעט כל האזורים נפגעו.

בנוסף, קיים סיכוי גבוה כי חברות שלא העבירו במלואה את העלייה בעלויות הייצור אל מחירי המכירה שלהן ימשיכו לעשות זאת. לכן, עליות המחירים ימשיכו במגזרים בעלי כוח תמחור משמעותי. זה המצב בתחום הפרמצבטיקה, שבו מספר קטן של חברות שולט בשוק העולמי. זהו מגזר שזוהה כבר כאחד מבעלי כושר ההתאוששות הטובים ביותר, והוא היחיד עם דירוגים של "סיכון נמוך" בברומטר שלנו.

בנקים מרכזיים עם שתי הרגליים על הברקס

הבנק המרכזי של אירופה הידק בהדרגה את עמדתו, בעקבות הדוגמה של הפדרל ריזרב ושל הבנק המרכזי של בריטניה, עד לנקודה שבה הודיע מראש על עליות השערים העתידיות שלו. כמו שאר הבנקים המרכזיים החשובים (מלבד הבנק היפני), לבנק המרכזי של אירופה אין ברירה אחרת במסגרת הנוקשה של המנדט שלו אלא להדק משמעותית את המידה שבה הוא עומד על המשמר, למרות העובדה שהדבר עלול לעורר האטה אכזרית בפעילות ולהצית מחדש חששות מפני משבר אירו חדש.

בסביבה זו של תנאי אשראי מתהדקים, נראה כי סקטור הבניה הוא אחד הפגיעים ביותר. עלויות האשראי הגוברות צפויות להשפיע על שוק הדיור, ובסופו של דבר על פעילות הבניה. הדבר כבר החל בארה"ב שבה המכירות בתחום הדיור צונחות במהירות.

התעננות לקראת 2023

עקב ההתדרדרות המהירה של הסביבה הכלכלית והפיננסית, הפחיתה קופאס את הדירוג של 16 מדינות ביבשת האירופית, לרבות כל הכלכלות החשובות מלבד איטליה שכבר מדורגת בתור A4.

התרחיש המרכזי שלנו מדבר על האטה משמעותית בפעילות במהלך 18 החודשים הבאים, מה שיאפשר לאינפלציה להאט בהדרגה. תחזיות הצמיחה שלנו גרועות במיוחד במדינות המתקדמות. ישנם סיכונים רבים לירידה בכלכלה העולמית, בעוד שהסיכון לעליה באינפלציה נותר בעינו. כדי לעצור את האינפלציה, נראה כי הבנקים המרכזיים מתפתים לדחוף את הכלכלה למיתון, בתקווה שהוא יהיה פחות קיצוני ממצב שבו המחירים ממשיכים לעלות, דבר שיאלץ אותם ליישם זעזוע מונטרי אלים יותר בשלב מאוחר יותר. הסיכון, שלא ניתן לפסול אותו, הוא שהביקוש יצנח והאינפלציה תישאר גבוהה עקב מחירי סחורות שיתקשו להגיע לרגיעה עקב מחסור כרוני בהיצע.