למרות שההסכם בנוגע למעבר הדגנים בים השחור, שנערך לראשונה בין אוקראינה לרוסיה בחסות טורקיה, ולאחר מכן חודש במרץ, תרם להקלת הלחץ על אספקת הדגנים, השפעותיו מוגבלות ואזורים אפורים על הביטחון התזונתי. ממדינות רבות נמשכות.
הארכת הסכם זה מספקת הקלה זמנית לשוק, אך ב-Coface מאמינים כי מתחי האספקה החמורים שנוצרו עם תחילת המלחמה באוקראינה יימשכו לאורך 2023.
חידוש ההסכם על הובלת דגנים בים השחור פותר רק חלק מבעיות סקטור המזון החקלאי הקשורות למלחמה באוקראינה
המלחמה באוקראינה גרמה להפרעה מתמשכת בזרימות הימיות החיוניות למעבר החיטה בים השחור. הזרימות העוברות במצר הבוספורוס נמוכות בכ-50% מאשר לפני המלחמה, בעוד שרוסיה ואוקראינה מהוות 25% מיצוא החיטה העולמי. לצמצום הזמינות של דגנים יש השפעה חזקה על מדינות מסוימות התלויות מאוד ביבוא, במיוחד במערב אפריקה, מרכז אסיה ודרום מזרח אסיה. משאבים חקלאיים הם אפוא מנוף לרוסיה להפעיל לחץ על מדינות המערב, באמצעות אמפתיה של דעת הקהל, הרגישה לסיכון הגובר לביטחון המזון במדינות מתפתחות.
מעבר לקשיים הקשורים למשלוחים, הרס קרקעות עיבוד, תשתיות וציוד באוקראינה הוא בעייתי. לפי איגוד התבואה האוקראיני (UGA), שטחי היבול הצטמצמו ב-25% בשנת 2022 בהשוואה ל-2021, והתחזיות לשנת 2023 פסימיות אף יותר. זיהום הקרקע עקב ההפצצה מאיים על גידולים עתידיים, ומפעלים כימיים רבים או מתקני אחסון חיוניים לייצור חקלאי הושמדו. תוכנית הסביבה של האו"ם מעריכה כי 618 אתרי תעשייה או תשתיות קריטיות נהרסו באוקראינה מאז תחילת המלחמה.
הארכת 60 הימים של ההסכם על מסדרון הובלת תבואה בים השחור היא משב רוח צח לשווקים, אבל היא לא פותרת את בעיות האספקה ארוכות הטווח. מדד מחירי המזון של FAO, שהגיע לערכו הגבוה ביותר מאז 2011 במאי 2022, התייצב ברמה גבוהה.
לפי Coface, 2023 תישאר שנה של מתח חזק בין היצע וביקוש
עם הארכת הסכם הים השחור לחודשיים בלבד, הסיכון להפרעות באספקה למדינות מסוימות עדיין קיים. יתרה מכך, בעוד שהביקוש צפוי להיות נתון לאינרציה חזקה, ייצור הדגנים העולמי צפוי לרדת ב-2% לעונת 2022/23.
קשיי אספקה מתמשכים ומחירי שוק גבוהים עשויים גם לחזק את הרפלקסים הפרוטקציוניסטיים על מוצרי מזון. מדינות מסוימות עלולות להתפתות אפוא להפעיל מחדש צעדים פרוטקציוניסטיים דומים לאלה שנכנסו לתוקף ב-2022 (מצרים, הודו) כדי להתמודד עם לחצים אינפלציוניים או מחסור במזון.
לבסוף, ההתכווצות בייצור הדגנים העולמי אמורה להדגיש את ריכוז המלאי בכמה מדינות מפתח. בשנים האחרונות, סין הגדילה בהתמדה את מלאי החיטה שלה, וכעת היא מחזיקה ביותר מ-50% ממלאי החיטה בעולם.
לעומת זאת, מדינות מייצאות דגנים מהוות פחות ופחות מלאי (7.3% מהמלאי ב-2022, לעומת 11.3% ב-2010). ריכוז גדול יותר זה בהכרח יפגע בנזילות הסחר הבינלאומי בדגנים, במיוחד בשוק שנמצא בלחץ.