התסיסה החברתית צפויה לעלות ככל שהלחצים החברתיים-כלכליים מתגברים ברחבי העולם

בעוד שמקורות אי הוודאות הכלכלית הם לגיון, הפרעות פוליטיות חדשות עלולות להתווסף לשורותיהם. כבר כמה שנים שסיכון פוליטי הוא נושא שחוזר על עצמו בחדשות, ולובש צורות שונות: פופוליזם גואה, אי שקט חברתי, סכסוכים, טרור ופוטקציוניזם.

הנוף הגיאופוליטי שעוצב מחדש: גל גואה של סיכונים גלובליים

הנוף הגיאופוליטי החדש שנפתח על ידי פעולותיה של רוסיה עשוי לעורר מחדש סיכונים בנקודות חמות גלובליות אחרות. בנוסף, לחצים במחירים, במיוחד על מוצרים בסיסיים, ממשיכים לעורר תסכולים, תוך התבססות על אלה שנוצרו על ידי המשבר הכלכלי והבריאותי שהופעל על ידי המגיפה.

צוות המחקר הכלכלי שלנו חולק את תוצאות העדכון של מדד השבריריות החברתית והפוליטית שלו. המדד הזה אמנם ירד מרמת השיא שהושגה בשנה שעברה, אבל עדיין מצביע על סביבה בסיכון גבוה. ובעוד שהפוקוס עובר באופן טבעי לסיכונים של אי-שקט במדינות מתעוררות, הכלכלות המתקדמות לא צפויות להיחסך מההתגברות הזו במתיחות חברתית.

למרות הופעת הלחצים האינפלציוניים, ההתאוששות שלאחר המגפה אפשרה לתנאים הסוציו-אקונומיים להשתפר משיא המשבר הבריאותי. לפיכך, בעוד שמדד השבריריות הפוליטי והחברתי הידרדר עבור 145 מתוך 160 המדינות שניתחו על ידי Coface בשנת 2021, 140 מדינות ראו את הציון שלהן משתפר השנה. עם זאת, יש להעמיד את השיפור הזה בפרספקטיבה: למרות הירידה, המדד הממוצע הכללי נשאר בנקודת אחוז אחד מעל הרמות שלפני המגפה ול-2/3 מהמדינות המנותחות יש ציון גבוה יותר מאשר לפני שנתיים. נתונים אלה מאששים את ההשפעה הקטליטית של מגיפת קוביד על הסיכון הפוליטי ומצביעים על כך שהלחצים העולים על יוקר המחיה השתלטו מיד על הסיכונים שנוצרו על ידי המגיפה.

אי שקט ושבריריות עולמית: מוקדים, סיכונים ואתגרים סוציו-אקונומיים

דירוג הציונים של מדד השבריריות הפוליטית והחברתית נותר בשליטת איראן (81.6%). הסבל הכלכלי, לאחר שכבר עורר הפגנות ב-2017 וב-2019, ממשיך לעורר מאבקים נגד המשטר. מאז אמצע ספטמבר, המחאות שהופעלו בעקבות מותו של מחסה אמין, שנעצר על ידי משטרת המוסר, המחישו שוב את שבריריותו של ההקשר האיראני. את ה"פודיום" של מחוון Coface משלימות, כמו מאז 2017, סוריה (78.0%) וסודאן (76.5%).

העלייה הגדולה ביותר ברמת הסיכון נוגעת למיאנמר (59.9%), שנותרה במצב של אי שקט משמעותי מאז ההפיכה בפברואר 2021. אפגניסטן, שבה הטליבאן חזר לשלטון לאחר נסיגת חיילי ארה"ב, וגינאה, שהיא שעדיין נאבקים באי ודאות בעקבות הפיכה, הן גם בין המדינות שרשמו עלייה במדדים. גם בלארוס, סרביה ומצרים הגדילו את התוצאות שלהן. לבסוף, גם טורקיה נמצאת בבדיקה מכיוון שהמדיניות הכלכלית ההטרודוקסית למדי שלה ממשיכה לתדלק אינפלציה שיא.

התסיסה האזרחית הנפיצה ביותר תתרחש ככל הנראה כאשר היקף ההתנגדות מצטמצם והיכולת להגן על אנשים מפני עליית עלויות המחיה מוגבלת. התגובה התקציבית למשבר הבריאות, למעשה, כרסמה במידה רבה את מרחב המדיניות של ממשלות, במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה, ובכך מגבילה את היכולת להגיב למתחים סוציו-אקונומיים חדשים. ההתמקדות היא אפוא במדינות מתעוררות שהכספים הציבוריים שלהן מצויים בקשיים, כמו קניה, בוליביה, תוניסיה ומצרים.

עם זאת, מדינות מתקדמות, החל מאירופה, אינן נחסכות מהסיכונים הללו. בעוד שממשלות אירופה פרסמו הודעות שמטרתן להגן על משקי בית מפני אינפלציה, האוכלוסיות כבר מרגישות את השפעתה. בבריטניה, למשל, בנוסף לעייפות המגיפה, שערוריות פוליטיות ואתגרים כלכליים גדולים מצביעים על כך שהסבלנות כלפי הממשלה צפויה להיות מוגבלת מאוד. חוסר שביעות הרצון של אוכלוסיות אירופה מתבטא הן ברחובות והן בקלפי. ההחמרה בהקשר החברתי-כלכלי נותן תנופה חדשה למה שמכונה 'אנטי-מערכת' ברחבי אירופה, למשל עם ניצחונו של פראטלי ד'איטליה, או פריצת הדרך של הדמוקרטים השוודים הלאומי-פופוליסטים.

הדאגות החברתיות של המדינות המתקדמות והמתחים הגיאופוליטיים העולמיים

בעוד שהחששות החברתיים בקרב מדינות מתקדמות הם החזקים ביותר באירופה, ארצות הברית (35.1%) היא בעלת הציון הגבוה ביותר במדד השבריריות הפוליטית והחברתית. המדינה נותרה חלוקה בנושאים רבים ככל שמתקרבות בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר. סוגיות כלכליות מהוות דאגה מרכזית עבור הבוחרים, והמחאות של עובדים הדורשים שכר גבוה יותר ותנאי עבודה טובים יותר הן עדות לכך. ויכוחים על זכויות הפלות הביאו בדיון גם את הגנת הזכויות ואת תהליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון.

לבסוף, המהפך הגיאופוליטי שהופעל בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה העלה חשש שהמתיחות עלולה להסלים לסכסוך, במיוחד באירואסיה. העימותים בין טג'יקיסטן לקירגיזסטן באמצע ספטמבר הם חלק מהקשר זה. העלייה החדשה במתיחות בין טורקיה ליוון היא גם מקור לחשש. במזרח אסיה, ירי הטילים הצפון קוריאני הוא תזכורת לסביבה הביטחונית השברירית באזור. לכך מתווספים החששות הגוברים סביב טייוואן. זהירות נשארת אפוא צו היום בכל הנוגע לסיכון לקונפליקט: אי הוודאות, שלא לומר חרדה, צפויה להימשך.