בתחילת דצמבר אישרה הנציבות האירופית תוכנית סיוע לתעשיית היין, המתמודדת עם תנאים כלכליים בלתי-מועילים וקשיים מבניים הולכים וגוברים. אף שהתוכנית משמעותית, היא מטפלת רק בחלק מהבעיה בשלב זה, ומתעלמת מירידה בצריכה באירופה ומקשיים ביצוא.
נתונים מרכזיים
- 25%: ירידה בצריכת היין באירופה מאז שנת 2000.
- 60%: חלקם של צרפת, ספרד ואיטליה בייצור היין העולמי.
- 214 מיליון הקטוליטרים: רמת צריכה עולמית נמוכה היסטורית הצפויה בשנת 2025.
תוכנית הסיוע האירופית: תגובה חלקית בלבד
תוכנית הסיוע מבוססת בעיקר על סובסידיות לעקירה קבועה של גפנים. בצרפת יוקצו 130 מיליון אירו למימון העקירה בקצב של 4,000 אירו לדונם. צעד זה, שחל גם באיטליה ובספרד, נועד להגביל את ההיצע לנוכח הירידה בביקוש. עם זאת, הוא מטפל רק בחלק מהחוסר האיזון המבני בענף.
חוסר איזון הולך ומחמיר בין היצע לביקוש
ייצור היין העולמי והצריכה העולמית ירדו שניהם בכמעט 10% בעשור האחרון. אך הירידה בולטת הרבה יותר באירופה, שם הצריכה ירדה ב-25% מאז שנת 2000. צרפת איבדה את מעמדה כיצרנית המובילה בעולם לטובת איטליה, והביקוש ממשיך לצנוח. עד שנת 2025, הצריכה העולמית צפויה להגיע לשפל היסטורי של 214 מיליון הקטוליטרים.
קשיים הולכים וגוברים ביצוא
יינות אירופיים מתמודדים עם רוחות נגד בשווקים הבינלאומיים. בסין, צריכת היין ירדה ביותר מ-60% מאז המגפה, בעוד שבארצות הברית מחסומי מכס חדשים מסבכים את הגישה לשוק עבור יצואנים אירופיים. קשיי היצוא הללו מחלישים עוד יותר תעשייה שכבר נמצאת תחת לחץ.
ההתמקדות בעקירה - מסתירה בעיות מבניות
תוכנית העקירה בצרפת, שמטרתה להוציא מהשוק 1.5 מיליון הקטוליטרים (רק 10% מהעודף המוערך לשנת 2025), אינה יכולה להספיק כדי להתמודד עם חוסר האיזון הנוכחי בין היצע לביקוש, והיא נשענת אך ורק על ייצור כדי לשפר את תנאי הענף, תוך התעלמות מהאתגר של ירידה בביקוש ושינוי בהרגלי הצריכה.
ההתמקדות בעקירה מטשטשת את הצורך במעבר לשוק יוקרתי יותר ואת הפערים הגדולים בין יצרנים. יינות ברמת כניסה, במיוחד בדרום-מזרח צרפת, מתמודדים עם תחרות גוברת ממדינות שאינן אירופיות ועם ירידה בביקוש, מה שהופך את הפתרון הזה לבלתי מתאים להבטחת קיימות ארוכת טווח של הענף.
סימון לקום, כלכלן תחום, אומר:
תעשיית היין האירופית עוברת משבר חסר תקדים, המאופיין בחוסר איזון מתמשך בין היצע לביקוש, קשיי יצוא ותחרות ביינות ברמת כניסה. הצעדים הנוכחיים, אף שהם חיוניים, אינם מספיקים כדי להמציא מחדש את הענף באופן בר-קיימא.
