הסלמה משמעותית במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הגיעה לנקודת רתיחה, ומאיימת לשבש קשות את הסחר העולמי. מכסי מגן הדדיים של למעלה מ-100% הופכים את הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם לבלתי כדאי כמעט. הסיכון למיתון – הן בארה״ב והן בכלכלה העולמית – עלה באופן ניכר.
מלחמת סחר חסרת תקדים
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הגיעה לרמות חסרות תקדים. לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על שורת מכסים רחבה ב-2 באפריל, סין הגיבה במהלכים מקבילים. תוך שבוע, שתי המדינות הטילו מכסים נוספים בגובה 125% על ייבוא זו מזו.
המכסים פוגעים במוצרים סיניים כמו בגדים וצעצועים, ובייצוא אמריקאי כמו תוצרת חקלאית וציוד טכנולוגי מתקדם.
מכסים בלב מדיניותו של טראמפ
דונלד טראמפ סבור שהמחיר הכלכלי לטווח הקצר של מכסים נמוך משמעותית ביחס לרווח לטווח הארוך. מבחינתו, מכסים הם כלי למימון הפחתות מס, לצמצום הגירעון המסחרי של ארה״ב, ולעידוד העברת מפעלים חזרה לשטח המדינה. ניתוק קשרי סחר עם כלכלה בעודף, כמו סין, תואם לחלוטין את גישתו. קריסת הסחר בין ארה״ב לשאר העולם אינה מטרידה את טראמפ, שמאמין שהסחר העולמי נועד לשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של ארה"ב.
ארצות הברית ניצבת מול סכנת מיתון
למרות מגמת הניתוק הכלכלי (decoupling), הסחר בין ארה"ב לסין נותר מרכיב מרכזי בכלכלה העולמית. קריסה בייבוא – עקב מכסים – עלולה להוביל לעלייה דרמטית במחירי מוצרים מתועשים, ואף להיעלמותם של מוצרים מיובאים מהשוק האמריקאי.
שיבושים בשרשראות האספקה עשויים לפגוע במגזרים חשובים כמו רכב, כימיה ואלקטרוניקה. האינפלציה עשויה להגיע ל-4% עד סוף השנה, ושיעור האבטלה עלול לטפס ל-5–6% — מצב שיכניס את הכלכלה למיתון.
תרחיש קיצון: משבר אמון, בריחת הון וקריסת הדולר
תרחיש חמור יותר הוא אובדן אמון בממשל האמריקאי, שעלול להצית בריחת הון מתמשכת ומשבר במאזן התשלומים. הסימנים לכך כבר ניכרים:
מאז 2 באפריל, הדולר ירד מ-0.93 ל-0.88 מול האירו
תשואות האג"ח של האוצר האמריקאי קפצו ב-50 נקודות בסיס
מדד S&P 500 איבד 7.6% מערכו מאז תחילת השנה
כל אלה מעידים על יציאת הון גוברת מארה"ב.
סין מגיבה באמצעות חיזוק השוק המקומי
עבור סין, זעזוע המכסים יכול להתמתן בזכות צעדים ממריצים לשוק המקומי. המכירות המקומיות עדיין מהוות 81% מהמחזור של החברות התעשייתיות, ואילו הייצוא הישיר לארה"ב מהווה רק 2.7%.
השוק המקומי נשאר אפוא עוגן חשוב, והממשלה הסינית צפויה (בישיבת הפוליטביורו בסוף אפריל) להרחיב סובסידיות ותמיכה לעסקים קטנים ובינוניים ויצואנים שנפגעו. עם זאת, חוסר הוודאות המתמשך בזירה החיצונית עלול להחליש את השפעת הצעדים הללו, משום שגם עסקים וגם צרכנים נוטים להיזהר מהשקעות והלוואות – גם כשהן זולות יותר.
עבור שותפות הסחר: נדרשת בחינה מחודשת של מדיניות
ההסלמה בין ארה"ב לסין עשויה לאלץ את שותפות הסחר של שתי הכלכלות לבחון מחדש את מדיניותן: האם להגן על התעשיות המקומיות, או להתיישר עם ארה״ב כדי ליהנות ממכסים מופחתים?
האופציה השנייה עלולה לצמצם את פעילות ה"הסבה מחדש" של מסלולי סחר (למשל דרך ASEAN) שנועדו לעקוף את המכסים. בתגובה, סין עשויה לנסות ולשקם את יחסיה עם כלכלות יצוא דוגלות בשיתופיות גלובלית – כמו יפן, דרום־מזרח אסיה ואירופה.
עם זאת, לפני שתעשה זאת, ייתכן שסין תצטרך להפיג את חששות שותפיה מהיצף (dumping) סיני, אולי על ידי הטלת מכסות יצוא או קביעת מחירי מינימום ביוזמתה.
