מועצת שיתוף הפעולה במפרץ: מנצח אמיתי של הרוחות הכלכליות העולמיות?

לאחר האטה בשנת 2023, בעיקר בשל ייצור אנרגיה ומחירים נמוכים יותר, 2024 צפויה להיות שנה של צמיחה כלכלית גבוהה יותר עבור מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), שכן לאחר מספר חודשים של פסימיות לגבי הביקוש העולמי לנפט, המחירים עלו העלייה מאז הקיץ. אבל כל המדינות אינן שוות...

הסביבה הכלכלית החיובית לא צריכה להסתיר את הפגיעויות המבניות של כמה כלכלות: בחריין ועומאן, החוליה החלשה ביותר מבחינת חשבונות ציבוריים.

לאחר מספר חודשים של פסימיות לגבי הביקוש העולמי לנפט, המחירים החלו לעלות בעקבות הודעת רוסיה ובעיקר סעודיה על הארכת הקיצוצים בייצור עד סוף השנה. עם זאת, העלייה הקלה הזו במחירי הנפט לא תועיל לכל המדינות הללו באותה מידה.

בשל רמת החוב הציבורי הגבוהה שלהן, חולשות פיסקאליות מבניות ומשאבי טבע מוגבלים יותר בהשוואה למדינות אחרות באזור, בחריין ועומאן יצטרכו לשמור על ערנות. בחריין אמורה להמשיך לרשום את יחס החוב הציבורי לתוצר הגבוה ביותר באזור עם 125% בשנת 2023. לאור הרמה הגבוהה של מחיר הנפט התקציבי שלה, המוערך בסביבות 125 דולר לחבית לשנת 2023, הרשויות החלו לשקול צעדים להגביל הרחבה נוספת של הגירעון התקציבי. למרות העודפים החוזרים בחשבון השוטף, הגירעון הפיסקאלי הגדול והצורך לשמר את הצמדת המטבע, מכבידים על יתרות המט"ח של בחריין. בעוד שהעתודות המכסות שלושה חודשי יבוא נחשבות באופן מקובל לרמה המינימלית המתאימה, הרזרבות של בהרין יכסו רק 1.5 חודשי יבוא בשנת 2023.

דינמיקת החוב של עומאן נראית מאוזנת יותר, אך היא סובלת גם מחולשות פיסקאליות מבניות, בעיקר על רקע משאבי טבע מוגבלים. מאז ירידת מחירי הנפט ב-2015 ו-2016, עומאן רשמה ברציפות גירעונות תאומים (הן חשבונות שוטפים והן חשבונות פיסקאליים).

סעודיה ואיחוד האמירויות, הרבה פחות פגיעות, בדרך כלל באות לעזור

סעודיה, כווית ואיחוד האמירויות הערביות בדרך כלל באות לעזור במקרה של חירום כאשר המימון חסר. 3 המדינות הללו הכריזו על חבילת סיוע בסך 10 מיליארד דולר לבחריין ב-2018, לאחר שסיפקו 20 מיליארד דולר לעומאן וגם לבחריין ב-2011, בבסיס הבריתות האסטרטגיות והכלכליות בין המדינות הללו. קרנות אלו תמכו בעיקר בצמצום הגירעונות הפיסקאליים בעומאן ובבחריין והפחיתו את ההשפעות השליליות של תוכניות הקונסולידציה הפיסקלית. מטרה נוספת של שיתוף הפעולה הפיסקאלי הזה היא ליישר את כל כלכלות ה-GCC סביב יוזמות אזוריות דומות באמצעות הכנסת כמה רפורמות פיסקאליות.

מצבים פיננסיים שונים אבל (למעשה) אותה מדיניות מוניטרית

המבנים השונים הללו בתוך כלכלות ה-GCC מצביעים על כך שבעוד שמדינות אלו יצרו ברית כלכלית ופיננסית, מצבן הפיננסי אינו שוויוני. עם זאת, לגבי נושאים כספיים, יש להם מבנים דומים מאוד: המטבעות שלהם צמודים לדולר האמריקאי, למעט כווית שיש לה הצמדת מטבעות מול סל מטבעות לא ידוע. בהתאם למהלכי המדיניות העתידיים של הפד, אנו מצפים שהבנקים המרכזיים של GCC יחזיקו בריביות שלהם עד שהפד יחליט להתחיל את מחזור הורדת הריבית שלו.

תחרות עזה במגזרים הממוקדים במאמצי הגיוון

למרות שהן עדיין תלויות במידה רבה במגזר הנפט, מדינות GCC יישמו תוכניות גיוון כלכלי בעקבות הירידה במחירי הנפט בין 2014 ל-2016. בעוד שאיחוד האמירויות עמדה בחזית הגיוון הכלכלי, סעודיה הודיעה על השקעות משמעותיות בשנים האחרונות. מכיוון ששתי המדינות הללו, אבל גם קטאר ובמידה פחותה גם עומאן, מכוונות כמעט לאותם מגזרים (בנייה, תיירות, פיננסים), הסיכון המרכזי טמון ביצירת תחרות פנים-תוך-תחרותית באזור. בנוסף, מקורות המימון העיקריים לאסטרטגיות הגיוון הללו מבוססים על הכנסות נפט. בהתחשב בשני הגורמים הללו, אסטרטגיות גיוון כלכליות, אף שהן ניתנות לביצוע, עשויות שלא להניב את התוצאות הרצויות.

Click here to see the latest Coface barometer.

מבחרים ומומחים