#פרסומים כלכליים

מפלסי המים הנמוכים בנהרות הריין והדנובה מפעילים לחץ על הכלכלה האירופית

מפלסי המים הנמוכים באופן היסטורי בנהרות הריין והדנובה משבשים את הובלת המטענים, מסכנים תשתיות אנרגיה מסוימות ומחריפים את הלחצים על כמה מענפי התעשייה באירופה. אף שמפלסי המים צפויים להישאר נמוכים בטווח הקצר, השפעותיהם עלולות להימשך בחודשים הקרובים ולפגוע בצמיחה בכלכלות הפגיעות ביותר.

נתונים מרכזיים

  • 8 ס״מ: מפלס המים בריין בקאוב ירד ל-8 ס״מ בלבד ב-18 באוגוסט, הרבה מתחת לסף של 78 ס״מ שבו השיט נעשה מוגבל, ומתחת לשפל הקודם בכל הזמנים – 25 ס״מ שנמדדו ב-2018.
  • 20%: בתחילת אוגוסט נשאו הדוברות בריין רק כ-20% מהמטען הרגיל שלהן.
  • 72%: חלקם של הריין (60%) והדנובה (12%) מכלל ההובלה בנתיבי המים הפנימיים באירופה.
  • עד 0.4- נקודות צמיחה: במהלך האירוע המשמעותי הקודם של מפלסי מים נמוכים ב-2018, הצמיחה הריאלית של התמ״ג בגרמניה פחתה ב-0.3 עד 0.4 נקודות.

נהרות אירופה במפלסים נמוכים באופן היסטורי

זה כמה חודשים אירופה חווה תנאי חום ויובש חריגים, שהפחיתו במידה ניכרת את ספיקתם של נהרות רבים. ההשלכות ניכרות במיוחד בריין ובדנובה, שני נתיבי מים אסטרטגיים לתחבורה ולפעילות הכלכלית של היבשת. מפלס המים בריין הגיע בתחילת אוגוסט לשפל חדש בכל הזמנים בתחנת המדידה בקאוב שבגרמניה, בעוד שבכמה מקטעים של הדנובה בהונגריה וברומניה נמדדו גם כן מפלסים שלא נראו מעולם.

מעבר לסוגיה הסביבתית, למצב זה כבר יש השפעות כלכליות מוחשיות. מפלסי המים הנמוכים משפיעים ישירות על תנועת הסחורות, על פעילותם של מתקני אנרגיה מסוימים, ובהמשך לכך גם על פעילותם של ענפי תעשייה התלויים בתשתיות אלה.

 

משבר לוגיסטי המאיים על שרשראות האספקה

אף שהובלה בנתיבי מים פנימיים מהווה רק חלק קטן מהובלת המטענים באירופה, יש לה תפקיד אסטרטגי בכמה מהמדינות שדרכן זורמים הריין והדנובה (5.4% מהמטענים בגרמניה ועד 19.2% ברומניה).

האפשרות לעבור לאמצעי תחבורה אחרים נותרה מוגבלת. כלי שיט נהרי יכול לשאת כמעט 2,000 טונות של סחורה, לעומת עד 1,500 טונות ברכבת משא ורק 25 טונות במשאית מכלית.

ההשלכות של מפלסי המים הנמוכים כבר ניכרות, הן בהיקפי ההובלה והן בעלויות ההובלה.

בתחילת אוגוסט, חלק מהדוברות ששטו בריין יכלו לשאת רק כ-20% מקיבולתן הרגילה. גם במקטעים מסוימים של הדנובה נאלצו המפעילים להפחית את מטענם בשיעור של עד 40% במקטע הרומני של הנהר.

במהלך הבצורת המשמעותית הקודמת ב-2018, עלות ההובלה בנהרות עלתה פי 2.5 עבור מטען יבש בתפזורת ועד פי 4.5 עבור מטען נוזלי בתפזורת, בשל מגבלות העמסה והיטלים שהטילו המפעילים.

 

גם מגזר האנרגיה במרכז אירופה נתון ללחץ

השלכות הבצורת אינן מוגבלות לתחבורה. לדנובה יש גם תפקיד חיוני בקירור תחנות כוח גרעיניות מסוימות. בהונגריה וברומניה, מפלסי הנהר הנמוכים כבר שיבשו את הפעילות בתחנות הכוח פאקש וצ'רנבודה, שהן המקורות היחידים לאנרגיה גרעינית במדינותיהן, ואחראיות לכ-40% מייצור החשמל בהונגריה ול-20.5% מייצור החשמל ברומניה.

כדי לפצות על הירידה בייצור, המפעילים נדרשים לייבא חשמל או להסתמך על תחנות כוח המופעלות בגז, שהן יקרות יותר. אף שאין סכנה מיידית להפסקות חשמל נרחבות, המצב בכל זאת מעלה את חשבונות האנרגיה ומחריף את המתיחות בשווקים האזוריים. ברומניה, למשל, חשמל מיובא עולה פי 2 עד 2.5 מחשמל המיוצר במדינה.

בנוסף, ממשלות הונגריה ורומניה כבר נקטו צעדים להפחתה זמנית של צריכת החשמל בקרב צרכנים תעשייתיים גדולים מסוימים, כדי להקל את הלחץ על המערכת. הפחתות אלה משפיעות במיוחד על ענפים עתירי אנרגיה, כגון ענפי הרכב, הכימיקלים וחומרי הבנייה, והן צפויות להכביד על הפעילות התעשייתית באוגוסט.

 

ענף הכימיקלים הגרמני בחזית

ענף הכימיקלים הגרמני, המרוכז במידה רבה לאורך הריין, הוא אחד הענפים התלויים ביותר בהובלה בנהרות.

אתר BASF בלודוויגסהאפן ממחיש פגיעוּת זו: הוא ממוקם מדרום לנקודה הקריטית בקאוב, וכ-40% מהמטענים שלו מועברים בדוברות נהר. החמרה נוספת במפלסי המים הנמוכים עלולה לגרום לשיבושים נוספים בקשרים עם הנמלים המרכזיים של אמסטרדם, רוטרדם ואנטוורפן, החיוניים לשרשרת האספקה שלו.

פגיעה זו מתרחשת בתקופה שבה תעשיית הכימיקלים הגרמנית כבר נחלשה בשל עלויות אנרגיה גבוהות ואובדן כושר תחרות, כאשר הייצור ירד בכ-20% מאז 2018.

 

הפגיעוּת הגוברת של הכלכלה האירופית

בטווח הקצר, התחזיות ההידרולוגיות צופות שיפור מוגבל בלבד במצב. בריין, עונת מפלסי המים הנמוכים נמשכת בדרך כלל עד הסתיו, ולכן סביר שהשיבושים יימשכו בשבועות הקרובים. במבט רחב יותר, הצטמצמות כיסוי השלג, נסיגת הקרחונים והתגברות גלי החום הקיצוניים עלולות להפוך אירועים כאלה לתכופים יותר בעתיד.

מצב זה מדגיש את הצורך של עסקים ומקבלי החלטות במגזר הציבורי לשלב באופן מלא יותר את סיכוני האקלים באסטרטגיות הלוגיסטיקה, התעשייה והאנרגיה שלהם..עבור עסקים התלויים בהובלה בנתיבי מים פנימיים, האתגר כיום חורג מניהול נקודתי של אירוע בצורת יחיד: הוא מעלה את שאלת גיוון שרשראות האספקה ואת יכולתן לספוג שיבושים תכופים יותר הקשורים לאקלים.

מפלסי המים הנמוכים בריין ובדנובה מראים כי אירועי מזג אוויר קיצוניים אינם עוד סוגיה סביבתית בלבד. הם הופכים לגורם כלכלי המסוגל להשפיע בו-זמנית על הלוגיסטיקה, האנרגיה והפעילות התעשייתית.

המצב הנוכחי מדאיג אף יותר, משום שהוא התרחש מוקדם יותר ובעוצמה רבה יותר מאשר ב-2018, על רקע צמיחה חלשה יותר באירופה.

כך מסבירה איב בארה, כלכלנית ב-Coface.

מבחרים ומומחים