פתיחה מחדש של סין טומנת בחובה סיכונים והזדמנויות - פרק פודקאסט חדש

סין פתחה לאחרונה את שעריה לאחר סגירה חסרת תקדים של כלכלתה.

המדינה עברה שינויים רבים, בין אם הם פוליטיים, חברתיים או כלכליים, שעברה שינוי על ידי פרק משבר הבריאות המאתגר הזה. אמנם היא נותרה ארץ של הזדמנויות לעסקים, אבל איזונים מסוימים נראים מעורערים: מלחמת סחר עם ארצות הברית, מתח מוגבר עם טייוואן, התקרבות לרוסיה ויחסים מורכבים עם מעצמות מערביות אחרות. האם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עדיין הכרחית לעסקים כמו פעם?

שני מומחים מ-Coface חושפים את הסיכונים וההזדמנויות של המדינה הזו עבור עסקים, לאור אירועי אקטואליה סוערים. ברנרד אוו הוא הכלכלן הראשי של אזור אסיה והאוקיינוס ​​השקט, ורפאל רוסלוט, מנהל החיתום הראשי של אסיה פסיפיק.

אין לך זמן לקרוא? האזן לפרק המלא הזה של Trade Talk בפלטפורמה המועדפת עליך, או באתר שלנו.

ברנרד, אתה יכול לתאר את המצב הכלכלי בסין כרגע?

כלכלת סין לא הצליחה להתאושש במלואה מההלם של המגיפה מכיוון שהצריכה הוגבלה על ידי מדיניות אפס קוביד, בנוסף לפעולות רגולטוריות על מגזרים כמו דיור, טכנולוגיה וחינוך. הסרת ההגבלות המחמירות של Covid-19 נתפסה בדרך כלל כחיובית עבור הכלכלה הסינית. בחודשים הראשונים שלאחר סיום מדיניות אפס קוביד, הפעילות הכלכלית, במיוחד השירותים, הראתה התאוששות מוצקה. בחודשיים הראשונים של 2023, התפוקה התעשייתית עלתה ב-2.4% בהשוואה לשנה, המכירות הקמעונאיות עלו ב-3.5%, והצמיחה בהשקעות קבועות הגיעה מעל לציפיות ב-5.5%. ההתאוששות שלאחר קוביד הייתה מוקדם מהצפוי.

מבחינה פוליטית, נשיא סין שי ג'ינפינג הצליח לחזק את בסיס הכוח שלו, והחליף עמדות כלכליות מפתח בממשלה באנשים שידועים כנאמנים לו, כמו ראש הממשלה החדש לי צ'יאנג.

רפאל, לאחר הפתיחה המחודשת של הכלכלות והגבולות שלהן, הרבה מדינות, עם כלכלות בוגרות או מתעוררות, ראו אפקט כלכלי. האם זה היה כך בסין? האם ראינו פריחה בפעילות העסקית?

בסין, אנו יכולים לעקוב אחר מגמות הפעילות העסקית כמעט בזמן אמת הודות לנתונים הפנימיים שלנו. למשל, על ידי מעקב אחר תדירות הבקשות לכיסוי כנגד מחדל תשלום מתקופה לאחרת. הנתונים שלנו מראים ביקוש הולך וגובר למזון ומשקאות קמעונאיים במגזרי האירוח.

ברור שגם חברות התעופה נהנו מהסיום של הגבלת קוביד-19 מכיוון שהאוכלוסייה ניידת לחלוטין. עם זאת, לגבי תפיסות פרטיות, חששות לגבי אבטלה או עלויות מחיה עשויים להשפיע על סנטימנט הצרכנים בעתיד הקרוב.

ברנרד בדיוק, מה התחזית הכלכלית של המדינה בטווח הקצר/בינוני?

התחזית הכלכלית של סין נותרה מאתגרת בטווח הקצר והבינוני מכיוון שהמדינה מתמודדת עם רוחות נגד מרובות, כולל הוצאות חלשות של משקי בית, ירידה בשוק הנדל"ן והכספים של ממשלות מקומיות מוגבלות. הממשלה המרכזית קובעת יעד צמיחת תוצר של "בסביבות 5%" לשנת 2023, שבה אמר ראש הממשלה לי כי השגת היעד "איננה משימה קלה ודורשת מאמצים מוכפלים". היכולת להחיות את הצריכה ולייצב את שוק הדיור תהיה המפתח להתאוששות כלכלית איתנה. אנו צופים שכלכלת סין תתרחב ב-4% עד 5% השנה.

האם תוכל לספר לנו קצת יותר על שוק הנדל"ן? איך הדברים התפתחו לאחרונה? האם המגזר בשליטה?

ההכרזה בנובמבר על תוכנית הצלה של 16 נקודות על ידי הבנק המרכזי והסדיר הבנקאי והביטוח מייצגת את השינוי המשמעותי ביותר במדיניות הדיור מאז 2016. הודעה זו מספקת את המסר הברור ביותר לפיו ניהול סיכון צדדי והשבת יציבות בשוק הדיור הפך למדיניות. עדיפות וחלק ממאמץ חשוב לשאוף ליציבות כלכלית. המשמעותית ביותר בתוכנית זו היו צעדים המטפלים בבעיות המימון של היזמים.

בעוד ששוק הנדל"ן נותר בלחץ, ישנה יציבות מסוימת. מדד אקלים הנדל"ן הפסיק לרדת. הירידה במחירי הדירות הואטה בפברואר, ונראה היה כי גם מדדי דיור אחרים כמו מכירת נדל"ן והשקעות הגיעו לתחתית. התאוששות חזקה בפעילות הדיור כמו מה שראינו ב-2015 היא מאוד לא סבירה, במיוחד כאשר הירידה המבנית בביקוש לדיור מהווה מגבלה מרכזית.

רפאל, בהקשר כלכלי מקומי ועולמי מעורב מהן ההזדמנויות העסקיות העיקריות שאתה רואה באסיה? אילו מגזרים יכולים להפיק תועלת מפתיחה מחדש של כלכלות?

אסיה, האזור כולו, נהנית מחזרתם של תיירים סינים, במיוחד כלכלות דרום מזרח אסיה כמו הפיליפינים או תאילנד שבהן התיירות תורמת ליותר מ-15% מהתמ"ג.

באותן מדינות, להתאוששות בתיירות תהיה השפעות חיוביות על שוקי העבודה. מה יתמוך אז בצריכה המקומית במגזר הקמעונאי.

עבור תעשיות ייצור, על כלכלות יצוא כמו דרום קוריאה או יפן. זה מאוזן יותר שכן התאוששות סין לבדה לא יכולה לפצות על סביבת הסחר העולמית הנוכחית.

ללא קשר להתאוששות שלאחר קוביד, אילו מגזרים אחרים מבטיחים בסין לשנים הבאות?

האוכלוסייה מזדקנת ועד 2040, כ-400 מיליון או 30% מהאוכלוסייה הסינית יהיו בני 60 ומעלה. כלומר יהיו הזדמנויות בתחום הבריאות לשירותי רפואה ותרופות או לתרופות המבוטחות בציבור. מגזר ה-ICT יציע הזדמנויות עסקיות גם בשנים הקרובות.

מדיניות ממשלת סין שואפת להאיץ את ההסתפקות העצמית בהייטק, עם תמריצי מס על תמיכות מימון. חברות סיניות מעודדות היום להשקיע במו"פ בתחומים כמו בינה מלאכותית או שבבים מתקדמים.

אנרגיה ירוקה זוכה גם לתמיכה ציבורית חזקה מכלי רכב חשמליים לאנרגיה מתחדשת, כולל שמש או רוח. אבל לא משנה מה הענף, הזדמנויות שוק עבור חברות זרות עשויות להיות מוגבלות על ידי:

סנקציות מכלכלות מערביות ושתיים על ידי הרגולציה הסינית עצמה.
הפקיד מספר 2 של סין היה די מרגיע עבור חברות זרות. הוא הדגיש שסין צריכה להרחיב את הגישה לשוק ועליה להקל על הסחר על ידי הסרת הפיקוח הממשלתי.

ברנרד, במישור הפוליטי, אילו לקחים ניתן להפיק מקונגרס המק"ס האחרון ומה לגבי היפוך המדיניות נגד קוביד?

קונגרס המפלגה ה-20 של סין שהתקיים באוקטובר אשתקד מסמן את ביסוס הכוח של שי ג'ינפינג, שהבטיח קדנציה שלישית שוברת נורמות כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין, וכיו"ר הוועדה הצבאית המרכזית. נראה כי גם מוסכמות המעבר הפוליטי של המפלגה השתנו כאשר מספר חברים בגיל 68 ומעלה קודמו לפוליטביורו, או הרחיבו את חברותם בפוליטביורו. ראש הממשלה החדש, לי צ'יאנג, גם לא היה סגן ראש הממשלה או שום ניסיון שלטוני ברמה הלאומית בניגוד לקודמיו.

ההחלטה לצאת ממדיניות אפס קוביד הייתה בלתי צפויה ופתאומית, וללא הכנה בסוף נובמבר אשתקד, בעיקר בגלל שצומצמו התמריצים הפוליטיים לשמירה על המדיניות, העלויות הכלכליות יקרות עד בלתי אפשריות, והוכחות הולכות וגדלות לחוסר היעילות שלה מול גרסת Omicron בעלת העברה גבוהה. ההפגנות גרמו למנהיגי סין לצמצם את הפסדיה ולצאת מהירה. לקח שהופק כאן יכול להיות שהמהפך הפתאומי מגלה שלמנהיגות יש עדיין צד פרגמטי, והציר שלה הרחק מאסטרטגיית אפס קוביד מציג את הגמישות הטקטית שלה.

מה המצב החברתי? אמצעי בקרה קפדניים, סגרות ודרישות בדיקות המוניות בסופו של דבר עוררו מתחים ציבוריים, אשר תרמו להפגנות במספר ערים לקראת סוף 2022... האם זה עדיין כך?

לאחר ההפגנות נגד קוביד בסוף השנה שעברה, וסיום ההגבלות של קוביד, לא היו דיווחים על הפגנות כלשהן. המצב החברתי יציב יותר, והסינים נוסעים כעת שוב אל מחוץ למדינה.

רפאל הזכיר את שיעור האבטלה, שעדיין גבוה. מהי התחזית?

סין עמדה ביעדי שוק העבודה שלה ב-2022, והשיגה שיעור אבטלה של 5.5%, ויצרה 12 מיליון מקומות עבודה עירוניים למרות סביבה כלכלית ובריאותית מאתגרת. הממשלה ממשיכה לתת עדיפות לייצוב התעסוקה בשנת 2023. עם זאת, אבטלת הצעירים נותרה גבוהה מאוד. הנתונים הראו עלייה באבטלת הצעירים בתחילת 2023, והגיעה ל-18.1% בפברואר. זה פי שלושה משיעור האבטלה העירוני הכולל של 5.6%, וגבוה במיוחד משיעור ה-OECD הממוצע של 12.8%. השנה צפויים להצטרף לכוח העבודה שיא של 11.6 מיליון בוגרים. מגזרי האינטרנט, הנדל"ן והחינוך שבאופן מסורתי היו ידועים כמי שמעסיקים בוגרים טריים במספרים גדולים נמצאים בלחץ לאחר שלחץ רגולטורי קפדני על תעשיות אלה הוביל לפיטורים ולירידה חדה בפעילות. זה יישאר מאתגר עבור הממשלה הסינית ליצור מספיק מקומות עבודה.

משבר הבריאות הדגיש את התלות החזקה מאוד של רוב המדינות בסין. כעת יש רצון ברור של כמה מדינות מפותחות להשתחרר מהתלות הסינית הזו. האם זה סיכון לצמיחה סינית?

בגלל כמה סין משולבת בסחר העולמי, וכיצד היא התגלתה במהלך שני העשורים האחרונים כמפעל העולמי, לסין יש תפקיד חשוב מאוד בשרשרת האספקה ​​העולמית. כפי שהדגשת, מגיפת COVID-19 הדגישה עד כמה השוק העולמי קשור. אז יש רצון, כפי שאמרת, לבנות יותר חוסן לתוך שרשרת האספקה ​​של מדינות וחברות, על ידי גיוון לשווקים אחרים, קרובים יותר לשוק הצרכנים או מדינה 'ידידותית', מה שנקרא ליד-שורינג ו-Friend-shoring. . מגמת גיוון שרשרת אספקה ​​זו צפויה להימשך בשנים הקרובות. לכן זהו סיכון לצמיחה הסינית, וההנהגה הסינית זיהתה את הסיכון הזה, ולכן הם הגיעו עם אסטרטגיית המחזור הכפול, שבה שיפור המחזור המקומי או הביקוש המקומי הוא מפתח לצמיחה עתידית. סין אינה נוטשת את הסחר ומסתכלת פנימה, אך היא מכירה בכך ששווקים חיצוניים עשויים שלא לספק את אותה רמת צמיחה בהשוואה לעבר.

רפאל, לפני כמה שנים, סין הייתה בראש סדר העדיפויות של הרבה חברות, שוק גדול מכדי להתעלם ממנו. האם זה השתנה? האם החברות האלה בוחרות לחפש במקומות אחרים עכשיו?

שחקנים גלובליים מגוונים את שרשרת האספקה ​​שלהם כדי להפחית את התלות שלהם בסין. חברות רב לאומיות כמו אפל, סוני, סמסונג, נייקי או סימנס, אם להזכיר כמה, העבירו חלק מקווי הייצור שלהן מסין בווייטנאם, תאילנד או מלזיה. הודו ככלכלה שצומחת במהירות, היא אלטרנטיבה הגיונית, עם כוח העבודה הצעיר והלא מיומן שלה ועם עלויות העבודה נמוכות יותר מאשר בסין.

עם זאת, העברת מתקני ייצור אינה מונעת משיקולים כלכליים בלבד. זו גם תוצאה של מתיחות הסחר המתמשכת בין סין לארה"ב על סיכונים גיאופוליטיים גוברים באזור אסיה פסיפיק.

ובדיוק, ב-Coface, אתה רואה עלייה בבקשות להגנה הקשורות לסיכונים ולגיאופוליטיקה באסיה ובמיוחד בסין?

חברות ייצוא הנהנות מפתרון Coface מכוסות מפני אירועים פוליטיים. לכן אנחנו לא רואים עלייה בבקשות הקשורות לסיכון פוליטי.

זה תמיד היה נושא למנהלי סיכונים, אבל מה שאנחנו רואים הוא שאי-ודאות פוליטית היא כעת אחד המקורות העיקריים, אם לא הראשון, לדאגה של חברות כיסוי סיכונים, זה לא היה המקרה לפני כמה שנים.

מבחרים ומומחים