גלה את סקר התשלומים של Coface בסין. הערכת עלייה בסיכוני שרשרת האספקה ומחירי חומרי גלם המשפיעים על הנוף העסקי בסין.
סקר התשלומים לחברות בסין לשנת 2022 של Coface מראה שפחות חברות נתקלו בעיכובים בתשלומים ב-2021, אך אלו שכן דיווחו על תקופות ארוכות יותר של איחור בתשלומים מאשר בשנה הקודמת. עיכוב התשלום הממוצע עלה מ-79 ימים בשנת 2020 ל-86 ימים בשנת 2021. חברות ב-9 מתוך 13 מגזרים דיווחו על עלייה בעיכובים בתשלום, ובראשם מזון חקלאי, שרשמה את העלייה הגדולה ביותר של 43 ימים, ואחריה עץ, תחבורה , וטקסטיל.
חברות נוספות מדווחות על עיכובים בתשלומים ארוכים במיוחד (ULPD), שהם תשלומים שאחרי איחור של יותר משישה חודשים, ועלו מ-15% ל-19% בשנת 2021. מדאיג יותר, חלה עלייה משמעותית באלו המתמודדים עם ULPD העולה על 10% מהסכום שלהם. מחזור שנתי, זינק מ-27% ב-2020 ל-40% ב-2021, בעיקר בענפי הבנייה והמזון החקלאי.
הצמיחה הכלכלית של סין צפויה להאט ב-2022, פחות חברות מצפות לשיפור במכירות ובתזרים המזומנים.
Coface צופה שצמיחת התמ"ג של סין תיאט ל-4.8% בשנת 2022, לאחר צמיחה חזקה של 8.1% בשנת 2021, כאשר הכלכלה הסינית ממשיכה להתמודד עם רוח נגדית משמעותית לצמיחה, כולל ירידה במגזר הנדל"ן, השאיפה למדיניות אפס-COVID, התאוששות מאופקת בצריכה , ומחירי סחורות גבוהים יותר.
ברנרד או, כלכלן לאסיה פסיפיק ב-Coface, אמר:
"סקר התשלומים האחרון של Coface בסין הראה כי תנאי האשראי שהציעו חברות סיניות נותרו הדוקים למרות התאוששות בכלכלה הסינית בשנת 2021, מכיוון שחברות נשארות זהירות בשל המגיפה המתמשכת. המזון החקלאי והאנרגיה עשו את הקיצוץ הגדול ביותר (-23 ימים כל אחד), המשקף סיכוני אשראי גדלים הקשורים לעליית מחירי חומרי הגלם.
"למרות שפחות חברות דיווחו על עיכובים בתשלום, חלה עלייה בשיעור המשיבים שדיווחו על גידול של עיכובים בתשלום, מ-36% ב-2020 ל-42% ב-2021, הגבוה ביותר מאז 2016. Agri-food דיווחה על הזינוק הגדול ביותר בתשלום הממוצע עיכובים (43 ימים) עד ל-88 ימים. מגמות עלייה דווחו בעץ (+20 ימים), תחבורה (+18) וטקסטיל (+16), והדגישו את ההשפעה של ביקוש מקומי איטי יותר עקב הגבלות קפדניות על ריחוק חברתי בסין.
"חברות סיניות פחות אופטימיות לגבי הסיכויים הכלכליים של סין, כאשר 44% מהמשיבים צופים שיפור במכירות השנה, ירידה מ-65% ב-2020, בעוד אלו שחזו תזרים מזומנים טוב יותר ירדו בכמעט מחצית מ-50% ב-2020 ל-27% ב-2021. עליית מחירי חומרי הגלם, היחלשות הביקוש בשוק והמגיפה המתמשכת היו גורמי מפתח כפי שדווחו על ידי המשיבים.
"ההתפרצות האחרונה של Omicron דורשת יותר שליטה בקוביד בסין והיא תחמיר את השיבושים בשרשרת האספקה העולמית. Coface צופה שחדלות פירעון באג"ח קונצרניות וחדלות פירעון בסין יגדלו ב-2022, במיוחד בקרב מגזרים שצברו סיכוני תזרים מזומנים גבוהים יותר ב-2021 בגלל המגיפה".
עיכובים בתשלום: עליית מחירי חומרי הגלם הופכים לגורם מפתח באיחור בתשלום
פחות חברות חוו עיכובים בתשלומים בשנת 2021, כאשר 53% מהנשאלים דיווחו על איחור בתשלומים, ירידה מ-57% בשנת 2020. עם זאת, העיכוב הממוצע בתשלום עלה מ-79 ימים בשנת 2020 ל-86 ימים בשנת 2021. הבנייה נמשכה עם העיכובים הארוכים ביותר בתשלום עם 109 ימים, ולאחר מכן 99 ימים להובלה.
המדאיג ביותר, חלקם של המשיבים שחוו עיכובים בתשלומים ארוכים במיוחד (ULPD) העולה על 2% מהמחזור השנתי גדל מ-47% ב-2020 ל-64% ב-2021. הבנייה נותרה הענף עם הנתח הגבוה ביותר (56%) מהנשאלים שדיווחו על ULPD העולה על 10% מהמחזור השנתי שלהם. על פי הניסיון של Coface, 80% מה-ULPDs לעולם אינם מקבלים תשלום. כאשר הם מהווים חלק מהמחזור השנתי מעל 2%, תזרים המזומנים של חברה עלול להיות בסיכון.
הסיבה העיקרית מאחורי העיכובים הללו נותרה הקשיים הכלכליים של הלקוחות, שהודגשו על ידי כמעט שלושה רבעים מהמשיבים שהצביעו על עיכובים בתשלום. קשיים פיננסיים נגרמו בעיקר מתחרות עזה שהשפיעה על המרווחים (36%), אך גם - במידה רבה יותר ב-2021 - מעליית מחירי חומרי הגלם (23% לעומת 10% ב-2020) והאטה בצמיחת השוק המקומי (16% לעומת 10% ב-2020). זה משקף שעליית מחירי הסחורות מפעילה לחץ על העלויות התפעוליות שמשפיעות ישירות על תזרים המזומנים של החברות.
ציפיות כלכליות: מעוררי תקווה, אך נותרו סיכוני צמיחה משמעותיים
במבט קדימה, רוב הנשאלים נותרו מלאי תקווה לגבי סיכויים כלכליים בשנה הקרובה, אם כי חלקם של האופטימיים ירד ל-68%, לעומת 73% בשנה הקודמת
הציפיות לגבי המכירות ותזרימי המזומנים היו פחות מוצהרות, מה שעשוי להיות קשור להפחתת מומנטום ההתאוששות ככל שעסקים מתקרבים לתנאים שלפני המגפה. אחוז המשיבים הצופים שיפור בביצועי המכירות בשנה הקרובה הצטמצם מ-65% ב-2020 ל-44% ב-2021, בעוד שאלו שחזו תזרים מזומנים טוב יותר ירדו בכמעט מחצית מ-50% ב-2020 ל-27% ב-2021. עליית מחירי חומרי הגלם, היחלשות הביקוש בשוק, והמגיפה המתמשכת היו גורמי מפתח שהודגשו על ידי המשיבים שציפו לביצועי מכירות חלשים יותר.
Coface צופה שצמיחת התמ"ג של סין תיאט ל-4.8% בשנת 2022, לאחר צמיחה חזקה של 8.1% בשנת 2021, כאשר הכלכלה הסינית ממשיכה להתמודד עם רוח נגדית משמעותית לצמיחה, כולל ירידה במגזר הנדל"ן, השאיפה למדיניות אפס-COVID, התאוששות מאופקת בצריכה , ומחירי סחורות גבוהים יותר.
שרשראות אספקה גלובליות צפויות להישאר הדוקות
ההשפעות של משבר רוסיה-אוקראינה ואמצעי אפס ה-COVID של סין צפויות לספק מכה נוספת לרשתות האספקה העולמיות. עם התפקיד הבולט של רוסיה ואוקראינה בשווקי האנרגיה והמזון העולמיים, המשבר מהווה סיכון משמעותי לאספקת סחורות כאלה. רוסיה היא היצרנית השנייה והשלישית בגודלה בעולם של גז ונפט, בהתאמה. הוא גם יצרן גדול של מתכות אסטרטגיות, כגון פלדיום, ניקל ונחושת. מתכות אלו משמשות בתעשיית הרכב והמטוסים, בעוד הנחושת היא מתכת חשובה למגזר הבנייה. שתי המדינות הן יצואניות חשובות של סחורות חקלאיות מסוימות, בעיקר של שמן חמניות וחריע (75% מהיצוא העולמי ב-2019 ביחד), חיטה (29%), דגן גס (20%) ותירס (19%). סנקציות על סחורות רוסיות, לרבות איסור ייבוא של מוצרים גולמיים ומוצרים מזוקקים רוסיים על ידי ארה"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, וכן הגבלות היבוא של האיחוד האירופי (EU) על ברזל ופלדה רוסיים, עוררו חשש מפני הזמינות המופחתת של מוצרים כאלה, וכתוצאה מכך עליית מחירים. סנקציות פיננסיות על מספר בנקים רוסים והגבלות על גישה לדולרים אמריקאים עלולים להשפיע על זרימת הסחר החקלאי. שיבושים בנתיבי הסחר הוסיפו גם לחששות מעליית מחירים ועיכובים באספקה.
בעוד שסין עברה מאסטרטגיית אפס-COVID קפדנית לגישה "דינמית" על מנת למזער את ההשפעות השליליות על הכלכלה הסינית, נותרו השפעות שליליות הנובעות מהצעדים שיושמו כדי להכיל התפרצויות ברחבי המדינה. הסגרות בשנג'ן ושנגחאי בחודשים מרץ ואפריל השפיעו על הפעילות הרגילה של שירותי הלוגיסטיקה והמחסנים היבשתיים, למרות שפעילות הנמל ממשיכה לתפקד. זה כבר הגביר את הלחץ על שרשראות האספקה במהלך חודש מרץ. מדד זמני האספקה של ספקי PMI בסין ירד לשפל של שנתיים במרץ 2022, המשקף החמרה בעיכובים באספקה. באופן דומה, גם מדד השגשוג של תעשיית הלוגיסטיקה בסין ירד לשפל מאז פברואר 2020, כאשר מגזר הלוגיסטיקה הושפע מהתפשטות המגיפה בחלקים מרובים של המדינה, שבהם אמצעים שונים לניהול מגיפות שיבשו את ההפצה בין האזורים ואת היכולת לשמור על זרימה חלקה.