בחירות מתוחות, חוסר שביעות רצון בקרב האוכלוסייה, שינויים במדיניות ארצות הברית ושינויים גאופוליטיים: 2026 מצטיירת כשנה מכרעת, ללא הבטחה לבהירות גדולה יותר.
סיכון פוליטי: נורמה חדשה עבור אסטרטגיית העסק שלך
התוצאה של הסיכון הפוליטי והחברתי ב‑2025 ברורה: על פי מדד Coface, הסיכון הפוליטי העולמי הגיע לנקודת מפנה היסטורית, והגיע ל-41.1%. רחוק מלהיות זמני, המגמה הזו היא חלק מדינמיקה מבנית, המונעת על ידי שני גורמים מרכזיים:
- העמקת סכסוכים מזוינים: המלחמה באוקראינה והמתחים במזרח התיכון הולכים ומתקבעים;
- אי־שקט פנימי אלים, שהתגבר, ומדגיש את המחאות החברתיות שמערערות את מוקדי הכוח הממוסדים.
המציאות החדשה הזו מחייבת חברות העוסקות במסחר גלובלי לשלב את הסיכון הפוליטי כפרמטר ארוך טווח באסטרטגיות הפיתוח שלהן, במדיניות הגידור ובהחלטות ההשקעה. בסביבה סוערת זו, הנה שלושת הסיכונים הפוליטיים והחברתיים שעל חברות לתת להם עדיפות ב‑2026.
Risk #1 - שינויים אלקטורליים וחוסר יציבות פוליטית: מיפוי החשיפות של המדינה שלך
ב-2026, אי-היציבות המבנית הזו תמצא את ביטויה העיקרי בקלפי.
בארצות הברית, לאחר שנה שהתאפיינה בחזרתו של דונלד טראמפ, הבחירות האמצעיות בנובמבר 2026 יהיו מכריעות. החידוש המלא של בית הנבחרים, 35 מושבים בסנאט ו‑36 מושלים עשויים לצייר מחדש את מאזן הכוחות.
באמריקה הלטינית, החודשים הקרובים מבטיחים להיות מכריעים באותה מידה:
- בברזיל, הבחירות לנשיאות באוקטובר עשויות לסמן נקודת מפנה, כאשר הנשיא לולה רואה את הפופולריות שלו דועכת בזמן שהוא מבקש כהונה רביעית;
- בקולומביה, הבחירות לנשיאות 2026 יתקיימו באקלים מתוח באותה מידה, שכן הנשיא היוצא מהשמאל, גוסטבו פטרו, אינו יכול להתמודד מחדש.
- בפרו, הבחירות הכלליות נקבעו לאפריל 2026, בעקבות הדחתה של הנשיאה דינה בולוארטה באוקטובר האחרון.
אירופה תיכנס לשנת 2026 בהקשר של יישור פוליטי מחדש, המסומן על ידי מספר בחירות מכריעות שיעצבו בפועל את מאזן הכוחות הפוליטי בתוך האיחוד האירופי:
- בהונגריה, הצמצום בפער בסקרים בין ויקטור אורבן לאופוזיציה בראשות פטר מגיאר פותח את האפשרות לשבירה לאחר חמש־עשרה שנות רציפות פוליטית, וממחיש באופן רחב יותר את היחלשות המרכז הפוליטי האירופי לנוכח עליית הכוחות הפופוליסטיים.
- מגמה זו באה לידי ביטוי גם בצרפת, שבה הבחירות המוניציפליות במרץ ישמשו כברומטר לקראת הבחירות לנשיאות 2027, בנוף שבו ל-Rassemblement National (הימין הקיצוני) יש השפעה חזקה על הדיון הציבורי.
- בשבדיה, הבחירות הכלליות בספטמבר יאשרו (או לא) את מעמד מפלגת הדמוקרטים השבדים ככוח הפוליטי השני בגודלו, מה שמסמל את התגברות הצבעות המחאה באזור.
באפריקה, המגמה של נסיגה דמוקרטית נותרת בולטת:
- בחירות לאומיות יתקיימו באלג'יריה, אתיופיה, מרוקו, רפובליקת קונגו, אוגנדה ובנין, שנזדעזעה לאחרונה מניסיון הפיכה בדצמבר 2025.
- מדינות רבות בראשות נשיאים מזדקנים שנבחרו מחדש ב‑2025, כמו קמרון, עשויות להיכנס לשלב מעבר.
לבסוף, באסיה, בנגלדש תהיה אחת מנקודות המיקוד המרכזיות. שנתיים לאחר ההתקוממות הסטודנטיאלית שסיימה חמש־עשרה שנות שלטון, המדינה תקיים בחירות חקיקתיות בשילוב משאל עם חוקתי בפברואר.
הסיכון האלקטורלי אינו קשור רק לתוצאות, אלא גם לחוסר הוודאות והקיטוב שהן מייצרות. בהקשר זה, שינויים פוליטיים בכיוון יכולים להשפיע על הסכמי סחר, על מדיניות תעשייתית ועל החלטות תקציביות, ולכפות על חברות להתחשב בשינויים אלה
רובין ניזאר, ראש מחקר מגזרים וניתוח סיכונים פוליטיים ב Coface.
Risk #2 - כאשר אי־שקט חברתי מעמיד את השלטון במבחן
בשנת 2026, צעירים ואוכלוסיות שנשחקו ממשברים חוזרים עשויים לשוב ולהיות הכוח המוביל מאחורי התארגנויות חברתיות. נתונים ממדד הסיכון הפוליטי והחברתי של Coface מצביעים על עלייה בסיכון לשבריריות פוליטית וחברתית במדינות שבהן צעירים ממלאים תפקיד מרכזי במחאות.
במדינות אסיה, מחאות ואי־שקט חברתי נמצאים בעלייה:
- בנפאל, נדרשו רק יומיים כדי להביא להתפטרות ראש הממשלה.
- באינדונזיה ובפיליפינים, צעירים התאגדו נגד רפורמות שנחשבות לבלתי פופולריות ונגד מעמד פוליטי שנתפס כמושחת.
- באפריקה, קולקטיב GenZ212 במרוקו הפך לשחקן מרכזי במחאות נגד ההידרדרות במערכות הציבוריות, וחושף תסכולים חברתיים־כלכליים עמוקים. במדגסקר, כמה שבועות של מחאות הובילו להפיכה צבאית, המדגימה את חוסר היציבות הפוליטית המתמשך באזורים מסוימים ביבשת.
- באיראן, גל המחאות החדש מתחילת 2026 מאשר את הלחץ הגובר על משטר מוחלש. הדיכוי עדיין חריף במיוחד, אך כבר אינו מצליח לבלום את תנועת המחאה שמושרשת במשברים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של השנים האחרונות. המדינה הזדעזעה כמה פעמים מהפגנות נרחבות בין אם אלו מחאות נגד יוקר המחיה, מחאות 2019, או מרד "אישה, חיים, חירות" ב‑2022-2023- וחושפות תנועת מחאה שהיא מבנית ולא מחזורית.
אינדקס Coface מדרג את איראן כמדינה השנייה בשבריריותה הפוליטית והחברתית בעולם בשנת 2025 (86%, אחרי סודן), רמה המשקפת הצטברות של מתחים פנימיים ואת חוסר יכולתו של המשטר לענות על ציפיותיה של אוכלוסייה צעירה, פגיעה ומגויסת יותר ויותר
כך אמרה אנה פרוג׳יה, כלכלנית בחברת Coface.
בכלכלות מתקדמות רבות, אי־שקט חברתי הולך ומתפשט, כאשר הסכם הסחר החופשי בין האיחוד האירופי למרקוסור גורם למתחים משמעותיים.
- בצרפת, התנגדות החקלאים הובילה למחאות המוקיעות את מה שהם תופסים כתחרות לא הוגנת ועיוותים הקשורים לתקנים סביבתיים ובריאותיים. אי־השקט החברתי, שהיה כבר מורגש בתנועת "Bloquons tout" ("בואו נחסום הכול") בספטמבר 2025, העיק על האמון וההשקעות.
- בבולגריה, גיוס הדור הצעיר (דור ה‑Z) נגד שחיתות הוביל להתפטרות ממשלתו של רוסן ג׳ליאזקוב, בעוד המדינה התקרבה להצטרפות לגוש האירו. איטליה לא נותרה מחוץ למעגל: בסוף 2025, איגודי העובדים הכריזו על שביתה לאומית נגד הצעת התקציב של ממשלת מלוני לשנת 2026. מעבר לתעלה, דיונים על הגירה והפגנות פרו‑פלסטיניות ממשיכים להחזיק אקלים חברתי שברירי.
- בארצות הברית, מדיניות המכסים מכבידה משמעותית על השוק המקומי, כאשר 80% מחשבון המכסים מוטל על גופים אמריקאיים (עסקים או צרכנים) - גורם שעשוי להחריף את חוסר שביעות הרצון.
קו משותף הולך ומתבהר בשנים האחרונות, הן בכלכלות מפותחות והן בכלכלות מתפתחות: תסכול גובר מהמצב הכלכלי והחברתי הנתפס כמתדרדר, ואכזבה עמוקה של הציבור מהמעמדות הפוליטיים שבשלטון
רובין ניזאר, ראש מחקר מגזרים וניתוח סיכונים פוליטיים ב-Coface.
Risk #3 - בין אתגרים להגמוניה האמריקאית, יריבויות כוח וסכסוכים מתמשכים
לכידתו של ניקולאס מדורו בראשית ינואר הראתה, אם נדרש לכך עוד הוכחה, שהשנה נפתחת בהתאם לתנודתיות הגאופוליטית שהפכה לנורמה בשנים האחרונות. העמדה האמריקאית הזו מגיעה על רקע אי־יציבות גלובלית המעצבת מחדש את המאזן הגאופוליטי והמסחרי. המכסים שהוכרזו על ידי וושינגטון באפריל האחרון דחפו את אי־הוודאות המסחרית לרמות חסרות תקדים. האתגר לשנת 2026 יהיה משפטי לא פחות מפוליטי: בית המשפט העליון של ארה״ב צפוי להכריע בשאלת חוקיותם והיקפם של סמכויות המכס של הרשות המבצעת.
לתמונה זו מצטרפים גם סכסוכים ממושכים. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת כעת לשנתה הרביעית, ללא אופק ממשי לפתרון על אף מאמצים דיפלומטיים אירופיים ואמריקאיים. במזרח הקרוב, המצב נותר שברירי באותה מידה: האזור ממשיך להתאפיין בחוסר יציבות ניכר, למרות הפסקת האש שהוסכמה בין ישראל לחמאס.
עבור חברות הפועלות במסחר הגלובלי, הקשר זה מחייב גישה יזומה וצעדים ייעודיים:
- חיזוק המעקב הפוליטי
- גיוון גיאוגרפי של הפעילות
- גמישות של שרשראות האספקה
שילוב סיכון המדינה בתוך החלטות אסטרטגיות
שנת 2025 הסתיימה במצב ביניים, עם תוכניות פתרון שזרמו אך לא הצליחו לייצר שלום אמיתי ומתמשך. 2026 נפתחת בעולם שבו גאופוליטיקה אינה עוד רעשי רקע אלא גורם מבני בעיצוב אסטרטגיות החברות
אנה פרוג׳יה, כלכלנית בחברת Coface.
