יש הסבורים כי ימי התעוזה של הסחר הבינלאומי הסתיימו, וכי העולם העסקי הפך זהיר ומלא חששות. למרות זאת, החברות שמביטות קדימה, מסתגלות מהר ופועלות בנחישות הן אלה שממשיכות להוביל. העלייה במספר הסיכונים מאלצת תאגידים גדולים לעדכן את שיטות הניתוח שלהם, להפעיל משאבים חדשים בזמן אמת, ולפעמים אפילו לבחון מחדש את האסטרטגיה שלהם. איך חברות אירופיות גדולות מצליחות להתמודד עם המציאות המשתנה. הנה תובנות בולטות שעלו בכנס סיכוני המדינות של Coface לשנת 2026.
מומחים:
- אסתר ברכליאנוף, מנכ"לית Veolia
- ז'אן‑דומיניק סנאר, יו"ר קבוצת רנו
- קסאבייה הואיאר, מנכ"ל Vinci
- סנדרה סנסייר‑סולטן, שותפה בכירה במקינזי
סנדרה סנסייר סולטן, שותפה בכירה במקינזי, מציינת כי למרות שהשנים מתחלפות, מפת הסיכונים של החברות הגדולות נותרת דומה מאוד.
כמו שהיה במשך יותר מארבע שנים, הסיכון הגיאופוליטי ממשיך להתברג הרחק לפני כולם בשלוש הסכנות המרכזיות שמזהים המנהלים, לפני הסיכון הטכנולוגי – שאותו אפשר גם לראות כהזדמנות (ראו תיבה בנושא בינה מלאכותית) – ולפני הסיכון הכרוך במעבר לאנרגיה נקייה.
מציינת סנדרה סנסייר-סולטן, שותפה בכירה במקינזי.
עם זאת, היא מדגישה כי התנודתיות המתמשכת חיזקה את החוסן הניהולי ופיתחה גמישות תפעולית שמאפשרת לתאגידים להגיב במהירות למצבים בלתי צפויים.
סוף עידן הגלובליזציה התמימה
אירועים גיאו פוליטיים משמעותיים כמו המלחמה באוקראינה, מתיחות במסחר העולמי והתפוררותן של בריתות ותיקות שינו את הדרך שבה חברות מבינות סיכון ומתמודדות איתו.
קסאבייה הואיאר, יו"ר ומנכ"ל קבוצת ונסי, מסביר כי הסיכונים עלו בעוצמתם, גם עבור חברות בעלות ניסיון עשיר בניהול משברים. הוא מזכיר כי ונסי פועלת באפריקה במשך יותר מ־90 שנה, שם הפיכות אינן מחזה נדיר.
ז'אן דומיניק סנאר, יו"ר קבוצת רנו, מוסיף כי עברנו מעידן של גלובליזציה נעימה לתקופה של עימות בין בלוקים. לדבריו, כל בלוק מורכב כיום מקבוצת מדינות בעלות מאפיינים דומים מבחינה כלכלית, פוליטית וצבאית.
לתהליך הזה יש השלכות רבות. בין היתר, אימוץ חבילות מדיניות שמשפיעות משמעותית על הכלכלה, מרוץ להשגת גישה למשאבים חיוניים כמו מתכות נדירות, פרישה מצד מדינות שבעבר היו שותפות קבועות, פגיעה בחופש הסחר ואיומים על נתיבי סחר מרכזיים. כך מסכם סנאר.
פעילות רב מדינתית
יש תחומים שבהם הביקוש יציב גם בתקופות של אי ודאות. אסתר ברכליאנוף, יו"ר ומנכ"לית Veolia, מסבירה שהחברה מספקת שירותים חיוניים ולכן רמת הביקוש נשארת גבוהה בכל המדינות שבהן היא פועלת. היא מציינת למשל רכישה משמעותית שביצעה החברה בארצות הברית בהיקף של 2.6 מיליארד אירו.
עם זאת, גם חברות מסוג זה מושפעות מהסביבה המאקרו כלכלית והגיאו פוליטית. בסביבה של זעזועים חוזרים, היכולת לפעול בגמישות הופכת להכרח. הדבר מוביל לאימוץ מודלים מבוזרים יותר. ברכליאנוף מסבירה כי הפעילות של Veolia במספר מדינות מעניקה לה גמישות ניהולית חשובה, והיא מדגישה גם את חשיבות הגיוון העסקי לצמצום סיכונים.
עם זאת, המודל המבוזר אינו חף מסיכונים. ברכליאנוף מזהירה מפני פיזור יתר. הואיאר מוסיף כי מבנה מבוזר לא צריך לפגוע בעקביות החברה. שניהם מדגישים את הצורך בממשל יציב וחזק שמאפשר להגיב בצורה שקולה ולא להגיב בפזיזות לכל זעזוע.
הואיאר מציין כי על חברה להיות מוכנה לשנות כיוון במקרה הצורך, בלי לגרום לנזקים כבדים. הוא מזכיר את הנסיגה הכפויה של חברות מערביות מרוסיה כדוגמה לכך שמצבים כאלה הם מציאותיים לחלוטין.
לשמור על קצב עשייה
בעולם שבו אי ודאות הפכה לקבועה, קל לחשוב שכדאי להמתין לפני ביצוע מהלכים משמעותיים. אך מנהלים בכירים טוענים כי דווקא חוסר מעש הוא הסיכון הגדול ביותר. ברכליאנוף מדגישה את החשיבות של שמירה על קצב פעילות נכון.
גם מנכ"ל קבוצת רנו מדגיש את החשיבות של חדשנות מתמשכת, כולל אימוץ שיטות עבודה שפותחו מחוץ לאירופה. כך למשל אימצה החברה תהליכי ייצור שמקורם בסין, שסייעו בהפחתת עלויות בייצור דגם הטווינגו החשמלי החדש שנמכר באירופה בפחות מ־20 אלף אירו.
בינה מלאכותית בין פוטנציאל עצום לאימוץ חלקי
למרות החשש מההשלכות החברתיות של שימוש נרחב בבינה מלאכותית, מנהלים רבים רואים בה הזדמנות גדולה. קסאבייה הואיאר מציין כי הטכנולוגיה תיצור ביקוש רב לבנייה של מרכזי נתונים ותוביל לצורך בעבודות הנדסה מחדש שמוסיפות ערך.
ברכליאנוף מסכימה ומוסיפה כי הבינה המלאכותית תייעל תהליכים ותשפר את איכות המוצרים והשירותים. סנאר מאמין כי לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לסייע לאירופה לצמצם פערים מול סין.
עם זאת, האימוץ עדיין נמוך. מקינזי מעריכה כי רק כעשרה אחוזים מהחברות הגדולות עברו משלב ניסוי לשלב יישום רחב. גם בחברות שאימצו את הטכנולוגיה, השימוש עדיין מוגבל לחלקים מסוימים בארגון.
