הכלכלה האיטלקית ממשיכה להיאבק למרות אינדיקטורים חיוביים בתחום התעסוקה והכספים הציבוריים. מאחורי נתונים מעודדים מסתתרת מציאות של צמיחה שברירית, פריון נמוך ואתגרים מבניים שמונעים התאוששות מלאה.
הצמיחה הכלכלית שלאחר המגיפה נבלמת
ברבעון השני של 2025, לראשונה מזה שנתיים, התמ"ג האיטלקי התכווץ ב-0.1% בהשוואה לרבעון הקודם, מה שמעיד על שבריריות ההתאוששות (המדינה לא חזרה לרמת התמ"ג שלה שלפני משבר 2008 עד סוף 2024). הירידה נבעה בעיקר מהיחלשות הביקוש החיצוני, בשל חולשה אצל שותפות הסחר המרכזיות ואי-ודאות גיאופוליטית. יצוא הסחורות ירד ב-2.2%, לאחר עלייה זמנית שנבעה מחשש למכסים חדשים מצד ארה"ב. במקביל, הצריכה הפרטית נותרה חלשה, עקב אמון צרכני נמוך וכוח קנייה מוגבל, למרות התייצבות האינפלציה.
(data for the graph in .xls format)
השקעות: נקודת האור היחידה
ההשקעות, הנתמכות על ידי כספים אירופיים מתוכנית NGEU ("הדור הבא של אירופה"), ממשיכות לשמש כמנוע הצמיחה המרכזי של איטליה. המדינה, הנהנית הגדולה ביותר מהתוכנית במונחים אבסולוטיים, כבר קיבלה 122 מיליארד יורו – 63% מהמשאבים שהוקצו לה, הרבה מעל הממוצע האירופי (49%). משאבים אלו מיועדים לרפורמות מבניות ולהשקעות ארוכות טווח בתחומים אסטרטגיים כגון טרנספורמציה דיגיטלית, מעבר אקולוגי ולכידות חברתית, וצפויים להניב אפקט מכפיל מתמשך.
תעסוקה: התקדמות מטעה
שוק העבודה באיטליה נמצא בשיא, עם שיעור אבטלה של 6% ושיעור תעסוקה של 62.8%. עם זאת, מאחורי הנתונים המעודדים מסתתרת תמונה מורכבת: רוב מקומות העבודה החדשים נוצרים במגזרים בעלי פריון נמוך – כמו בנייה, קמעונאות ואירוח – והם מועילים בעיקר לבני 50 ומעלה. כתוצאה מכך, הפריון לנפש ממשיך לרדת, מה שמחמיר את המעגל השלילי של צמיחה איטית
כספים ציבוריים: שיפור שברירי
בזכות משמעת פיסקלית והפחתה הדרגתית של תוכנית ה"סופרבונוס"[1], הגירעון הציבורי ירד בשנת 2024 ל־3.4% מהתמ"ג. שיפור זה הרגיע את השווקים והוביל לירידה בשיעורי הריבית על הלוואות ריבוניות. עם זאת, החוב הציבורי נותר גבוה, ומרחב התמרון הפיסקלי מוגבל – במיוחד כאשר הצמיחה הפוטנציאלית של הכלכלה נותרת חלשה.
איטליה הייתה מהמדינות הבולטות בהתאוששות הכלכלית של אירופה לאחר המגפה, אך כעת נראה שהיא חוזרת לדפוסים הישנים: הביקוש המקומי קופא, הסחר החוץ נתון ללחצים, והמדינה מתקשה להפוך את התנופה הזמנית לצמיחה בת־קיימא.
לורין פיבידאל, כלכלנית דרום אירופה, קופאס.
[1] הוצג ב-2020 על ידי ממשלת קונטה, הסופרבונוס הציע תמריצי מס נדיבים של 110% לשיפוצי בתים חסכוניים באנרגיה.