על רקע מתחים גאופוליטיים הולכים וגוברים ושיתופי פעולה בינלאומיים נחלשים, עסקים נדרשים לנווט בסביבה עולמית מורכבת מתמיד. במהלך סימפוזיון הסיכון המדינתי האחרון שלנו, שלושה מומחים בחנו כיצד סדר עולמי משתנה – המושפע משינויים אפשריים בהנהגה בארה"ב, קונפליקטים גלובליים ומאבקי כוח כלכליים – עשוי להכתיב מחדש את האסטרטגיות של חברות.
נראה שזה מקרה נוסף של דז’ה וו. השבעתו השנייה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב ב-20 בינואר אולי מחזירה את הצופים שמונה שנים אחורה, אך העולם השתנה באופן מהותי מאז. "קודם כל, בין טראמפ הראשון לשני פרצו שני סכסוכים עולמיים גדולים: הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 והטרור המזויין של חמאס באוקטובר 2023, שהתגובה של ישראל אליו עוררה שינוי במבנה המזרח התיכון. במקביל חלה האצה בהידרדרות הסביבתית מצד אחד, והתפשטות טכנולוגיות מצד שני", הסביר תומא גומאר, מנהל המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (IFRI). אף שכל האירועים הללו כבר משנים את הקלפים בזירה הגאופוליטית, סביר שהחלטת ממשל טראמפ החדש לאמץ גישה עסקית-עסקתית כבסיס למדיניות "להחזיר לאמריקה את גדולתה" תפגע עוד יותר במבנה הקיים. "לאחר עשרות שנים בעולם שנשלט על ידי ארה"ב ובו שיתוף הפעולה הגאופוליטי היה מרכזי, נכנסנו לעידן חדש של גלובליזציה שהוא הרבה יותר רב-קוטבי ולא יציב", הוסיפה פאמקה קרומבמילר, מנהלת תחום גאוסטרטגיה ב-EY באזור אירופה, המזה"ת, הודו ואפריקה (EMEIA).
ארה"ב מול העולם? סיכוני סחר ודיפלומטיה
אף שהמומחים אינם שוללים שטראמפ עשוי להשפיע לטובה על פתרון שני הסכסוכים המרכזיים, האיומים להטיל מכסים חדשים והרצון להכריח מדינות להסכמים שמשרתים את האינטרסים של ארה"ב – עלולים לפרק בריתות קיימות. "בהקשר הזה, מעניין לראות שדווקא מדינות הדרום – כמו ברזיל, הודו וטורקיה – מגיבות בחקירות ובתלונות מול ארגון הסחר העולמי", ציין אנדרו בישופ, שותף בכיר ומנכ"ל תחום המחקר הפוליטי ב-Signum Global Advisors. לדבריו, ארה"ב משחקת משחק מסוכן כשהיא מכריחה מדינות לבחור אם הן בעדה או נגדה. הוא מוסיף כי "בכך שהיא נסוגה ומרחיקה את עצמה מהעולם, היא מפנה את הבמה למדינות אחרות – ובעיקר לסין – ליטול את ההובלה". בתנאים כאלה, תרחיש של מלחמה קרה חדשה נראה בהחלט אפשרי – וזה אחד מהתרחישים שמשרטטת קבוצת EY לגאוסטרטגיה עסקית. "אנחנו מדברים על עולם שמחולק לגושים: אחד בהובלת ארה"ב, אחר בהובלת סין, ואולי שלישי בהובלת מדינה אחרת", הסבירה קרומבמילר. אם אכן יקום גוש שלישי, הודו תהיה מועמדת אידאלית להנהיג אותו. "המדינה בצמיחה מואצת ויכולה לנצל את יתרון הגיל שלה מול סין המתבגרת", אמר גומאר.
הצעדים הבאים של סין בכלכלה עולמית מפוצלת
בטווח הקצר, העימות בין ארה"ב לסין ימשיך ככל הנראה להיות המנוע המרכזי של השינויים הגאופוליטיים – כפי שניתן לראות כבר כעת, למשל, בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית. על פי הערכות, מלחמת הסחר בין המעצמות צפויה להחריף, עם אפשרות להטלת מכסים משמעותיים הרבה יותר בזמן הקרוב. לאחרונה, ארה"ב העלתה מכסים בשיעור נוסף של 10%, וסין הגיבה בעלייה של 15% על חלק מהמוצרים. בפני מצב כזה, סין לא תוכל להמשיך עם הסטטוס-קוו. "גם אם היא לא מודה בכך, סין סובלת מייצור יתר וחייבת לייצא בדחיפות", הסביר גומאר. אם השוק בצפון אמריקה ייסגר בפניה, היא תיאלץ לחפש שווקים חלופיים ולחזק קשרים עם שותפות אחרות.
יש לזכור שההבנה האסטרטגית של סין ממשיכה להיתקל במחסור במידע – בשל השליטה של המפלגה הקומוניסטית בכל מערך התקשורת במדינה. ובכל זאת, קיימת הסכמה בקרב מומחים לגבי סדרי העדיפויות הנוכחיים של סין, ובראשם השקעות ענק באנרגיה גרעינית ובכוח ימי צבאי – כדי לשלוט במסחר הגלובלי.
עמדת אירופה במאזן הגאופוליטי החדש
אירופה, שנמצאת בין שני הגושים, ניצבת בעמדה מוחלשת – מסיבות רבות. ראשית, משום שציר ההובלה שלה – גרמניה וצרפת – חווה שחיקה כלכלית ופוליטית. שנית, משום שלדברי קרומבמילר, האסטרטגיה ההיסטורית של האיחוד האירופי להשליט כוח רך דרך רגולציה וסטנדרטים – פשוט אינה יעילה עוד. שלישית, בגלל חוסר תיאום במדיניות. גומאר הדגיש כי ההבדלים המהותיים בגישות של גרמניה וצרפת יצרו פערים עצומים. בעוד גרמניה, שהייתה תלויה יותר בגז הרוסי, מצפה לפתרונות מצד אוקראינה לאחר המלחמה – צרפת חזרה לאופציית הגרעין. ולבסוף, אירופה סובלת מהזנחה ארוכת שנים של תחום ההגנה, בזמן שדרוש יותר מתמיד איחוד בין המדינות החברות – דווקא כשהימין הקיצוני והסקפטיות כלפי האיחוד מתחזקים במספר הולך וגדל של מדינות.
למרות זאת, אירופה עשויה להגיב במהירות גם מול איומים כלכליים מצד טראמפ. גומאר מעריך שכיוון שמדיניות הסחר היא סמכות בלעדית של האיחוד, ניתן לצפות לתגובה משותפת במקרה כזה. עם זאת, עימות טרנס-אטלנטי נוסף – כמו במלחמת עיראק ב-2003 – עלול לפגוע אנושות ביחסי ארה"ב-אירופה. האם זה ישנה את המאזן הגיאוגרפי? "באופן אידאלי, היינו צריכים לראות אירופה חזקה שאינה זקוקה להיצמדות לשותף אחר – אבל זה לא המצב", אמר בישופ. "בתוכנית ב’, אירופה תיאלץ לבחור בין סין לארה"ב – אך אני לא חושב שהיא בהכרח תבחר בסין, גם אם ארה"ב תהפוך ליריבה. לכן, ייתכן שנגיע לתרחיש קטסטרופלי – תוכנית ג’ – שבו אירופה נותרת בין שני הצדדים, בעמדת חולשה".
לגבי ברית פוטנציאלית בין האיחוד לסין, גומאר הזכיר דוח של המועצה הלאומית למודיעין של ארה"ב מ-2021, שמציין אפשרות להתקרבות סביב נושאים סביבתיים. "חשוב לזכור את זה", סיכם. ואכן, סין השקיעה רבות במעבר לאנרגיות מתחדשות – מה שמנוגד לגמרי לאג’נדה החדשה של טראמפ.
התאמת אסטרטגיות עסקיות לאי-הוודאות הגלובלית
בסביבה משתנה ולא יציבה שכזו, חברות מתקשות להבין איזו אסטרטגיה לנקוט. "גם אם הן מתחילות לקחת בחשבון את המצב הגאופוליטי החדש והבלתי צפוי, לדעתי הן היו צריכות לעשות זאת הרבה קודם – והן עדיין איטיות מדי", אמרה קרומבמילר, שקוראת לגישה יזומה ואקטיבית יותר.
למידע נוסף על סחר עולמי, ניתן להוריד את המחקר המלא
ולצפות בהקלטה של שולחן העגול מתוך סימפוזיון סיכון מדינתי 2025 ה-29:
https://youtu.be/Y28xlFQNP9I?si=I3TlEosml42Gejqx
