בהקשר של אי-ודאות גיאופוליטית וסחר חסרת תקדים, הכלכלה העולמית מנווטת בין האטה צפויה לבין סיכוני הסלמה. החלטות המכסים של טראמפ והמתחים במזרח התיכון מעצבים נוף כלכלי בלתי צפוי לשנים 2025-2026. בסביבה זו, ובהתחשב באמצעים הקיימים כבר, Cface הורידה את הדירוג של 23 מגזרים ו-4 מדינות.
מגמות עיקריות:
מכסי ארה"ב, גם אם הושהו או הופחתו, כבר הגיעו לרמות גבוהות היסטורית כמעט 80% מהכלכלות המפותחות רשמו עלייה בכשלים ברבעון הראשון של 2025 לעומת 2024 מגזר המתכות הוא הנפגע ביותר, ומגזרים תעשייתיים מסורתיים (רכב וכימיקלים) נמצאים תחת לחץ. מגזרים נוספים שהורדו בדירוג כוללים:
בארצות הברית, טכנולוגיות מידע ותקשורת וקמעונאות
בסין, טקסטיל ולבוש, המושפעים ממכסים.
כלכלה עולמית: אי-ודאות היא הנורמה החדשה
התחזית הכלכלית העולמית אינה ודאית מתמיד, כיוון שהיא תלויה במידה רבה באירועים (גיאו)פוליטיים ובהחלטות הסחר של נשיא ארה"ב. החזרת המכסים לאחר תקופות ההשהיה של 90 יום (9 ביולי לשאר העולם, 12 באוגוסט לסין) עלולה להשפיע משמעותית על הצמיחה העולמית. צפויה האטה ניכרת (צמיחה של 2.2% ב-2025 ו-2.3% ב-2026), עם סיכונים כלפי מטה בעיקר - לא ניתן לשלול צמיחה מתחת ל-2% אם המצבים הגיאופוליטיים והסחר יסלימו.
אותה אי-ודאות מקיפה באופן טבעי את האינפלציה, שיציבותה הנוכחית עלולה להיפגע. היא עלולה להגיע ל-4% בארה"ב עד סוף 2025, עם סיכוני עלייה רחבים יותר במקרה של מחירי אנרגיה גבוהים יותר. הבנקים המרכזיים הגדולים צפויים להגיב בעמדה זהירה מתמשכת. עם זאת, אם האינפלציה בארה"ב תובא לשליטה, הפד עלול להוריד ריביות כבר בסתיו 2025. הבנק המרכזי האירופי הודיע שימשיך במדיניות הורדת הריביות, אך הוסיף שהוא קרוב לרמת הריבית הסופית שלו.
אי-הוודאות גדולה עוד יותר באירופה כל עוד מדיניות קונסולידציה פיסקלית שהתעכבה זמן רב עלולה סוף סוף להתחיל להיות מיושמת, בעוד גרמניה עוסקת בתוכנית גירוי שקנה מידה שלה קשה להעריך בשלב זה.
מתחים במזרח התיכון ועודף היצע: נפט מאזן על חבל דק
הסכסוך ישראל-איראן הצית מחדש חששות לגבי נפט. הפרעה או אפילו חסימה של מיצר הורמוז (המעבר של 20 מיליון חביות ביום, או 20% מהאספקה העולמית) עלולה לדחוף מחירים מעל 100 דולר לחבית.
למעט הסביבה הגיאופוליטית הזו, עם זאת, היסודות מצביעים על ירידת מחירים על רקע עליות ייצור במדינות שאינן PEC+, דרישה שנחלשה מתחים מסחריים והחזרת נפחים על ידי חברות PEC+ (2.2 מיליון חביות ביום). למעט משבר גדול, המחירים אמורים להמשיך להיות תנודתיים במיוחד אך להישאר בטווח של 65 עד 75 דולר לחבית.
כלכלות מפותחות: תערובת של חוסן ופגיעות
הכלכלה האמריקאית עומדת בפני שתי אי-ודאויות: גודל המכסים וכיצד הם יוטמעו בכלכלה. למרות ירידת אמון הצרכנים, התעסוקה מחזיקה מעמד וההתכווצות בתמ"ג (-0.2% ברבעון הראשון) משקפת אגירת מלאי מונעת של עסקים.
באירופה, גרמניה ראתה עלייה קלה בצמיחה ברבעון הראשון, צרפת נותרת איטית, איטליה עלולה להיגמר הכוח, בעוד ספרד ממשיכה להפיק תועלת מתיירות וקרנות אירופיות כדי לשמור על המומנטום.
כלכלות מתפתחות הן הקורבנות הראשונים של מהומות הסחר בסין, ההפוגה הזמנית במכסים הובילה לזינוק בייצוא, אך התחזית שברירית. הודו, למרות שיצרה צמיחה של יותר מ-7% ברבעון הראשון, רואה האטה בצריכה והתכווצות המרחב הפיסקלי שלה.
באמריקה הלטינית, מקסיקו נושאת בעיקר נטל אי-הוודאות המסחרית, עם ציפייה לצמיחה אפסית ב-2025. ברזיל, לאחר התאוששות בחקלאות בעקבות הפסדים שנגרמו על ידי אל ניניו, צפויה להתכווץ על רקע מדיניות מוניטרית מגבילה (ריבית בסיס הועלתה ל-15%). בארגנטינה, המומנטום שיצר מיליינומיקס חזק ולמרות הרזרבות המט"ח הנמוכות שלה, עלול לרשום צמיחת תמ"ג של 5% ב-2025 ו-3.5% ב-2026.
מתכת: 600 מיליון טון עודף קיבולת פלדה מכבידה על המגזר
העולמי מגזר המתכת חווה משבר גדול, לאחר שרשם עודף קיבולת פלדה עולמי של 600 מיליון טון ב-2024, המהווה 25% מהייצור העולמי. הסביבה המקרו-כלכלית הלא נוחה, מתחי אנרגיה ומכסי פלדה חדשים מחמירים את המצב עבור יצרני הפלדה, במיוחד בקנדה, מקסיקו ואירופה.
קנדה: הכלכלה מתמוטטת תחת משקל המכסים עם 75% מהיצוא שלה מופנה לארה"ב, קנדה היא אחת המדינות החשופות ביותר למלחמת הסחר. הצמיחה האטה משמעותית לאחר זינוק בסוף 2024. הצריכה יורדת, ההשקעות נחלשות והבטלה עומדת על 6.9%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2017.
היצוא, שקיבל דחיפה מאיום המכסים, התכווץ בחדות באפריל. מגזרי הרכב והמתכות, שנפגעו מעליות מכסים של עד 50%, הושפעו במיוחד. העדכון הקרב של הסכם USMCA, שצפוי להיות מוקדם לסוף 2025, עלול להחמיר עוד יותר את חוסר היציבות הכלכלית של המדינה.
