מתחים גיאו-אסטרטגיים משפיעים באופן עמוק על הכלכלה העולמית ומערערים שלושה עשורים של אינטגרציה מסחרית ופיננסית. לנוכח מגמות של אזוריות גוברת במסחר ושינוי כיווני הזרימה, מומחים בתחומי הפיננסים, התעשייה והלוגיסטיקה שיתפו בניתוחים שלהם בנוגע לשינוי הכלכלי המשמעותי הזה, במסגרת כנס הסיכון המדינתי שהתקיים ב-4 בפברואר.
בסביבה עולמית לא יציבה במיוחד בשנתיים האחרונות, בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה, מתקפת חמאס על ישראל והמתחים הגוברים בין סין לטייוואן – שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר 2025 רק החריף את ההתפוררות במערכת הגיאופוליטית. כנס הסיכון של Coface איגד דמויות מרכזיות מהעולם הכלכלי לדיון בהשלכות של ההתפתחויות האלה על המסחר, הפיננסים והלוגיסטיקה העולמית. התרומות שלהם מראות כי אף שהגלובליזציה אכן נחלשה, אין מדובר בהתכווצות כוללת, אלא בתהליכים מורכבים של הרכבה מחדש.
עידן חדש של גלובליזציה
בהשפעת ההחלטות הראשונות של ממשל טראמפ, מגמת ההתפוררות הגיאופוליטית משפיעה בצורה מובהקת על פעילות כלכלית ועל מבנה הסחר העולמי. "עם זאת, לא ניתן לדבר על דה-גלובליזציה", הבהירה אגתה קראץ, שותפה בקבוצת Rhodium, ודבריה נתמכו על ידי רמון פרננדז, סמנכ"ל הכספים של קבוצת הספנות CMA CGM – השלישית בגודלה בעולם. חרף אי-הוודאות הגיאופוליטית והאלקטורלית הנרחבת ב-2024 והשיבושים במסלולי מעבר אסטרטגיים, זרמי הסחר הצליחו לשמור על יציבות ואף לצמוח, בניגוד לתחזיות.
"85% מהסחר העולמי עובר דרך הים, ואצלנו ב-CMA CGM שינענו יותר מטען מאז כהונתו הראשונה של טראמפ מאי-פעם, והיקפים ממשיכים לעלות", ציין פרננדז. בשנת 2024, הסחר העולמי במוצרים גדל בכ-6% – כפול מקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית (כ-3%), וזאת לאחר קיפאון ב-2023, שנבע בעיקר ממגמות של הפחתת מלאים מצד חברות.
"אירופה הפכה בשנים האחרונות לתלויה יותר בכלכלה הסינית"
– אגתה קראץ, שותפה, Rhodium Group
בהקשר זה, מציינת קראץ כי "משקלה של סין בסחר הבינלאומי ממשיך לעלות", מה שמתבטא ב"תלות גדולה יותר של אירופה בייבוא מסין לעומת לפני חמש שנים". בנוסף, היא מצביעה על פיצול כפול בזירה הכלכלית. הבולט ביותר הוא "פירוק הדרגתי" בין ארה"ב לסין בהיבטים של השקעות וסחר, שמתבטא בירידה חדה בייבוא מארה"ב מסין – בניגוד ליציבות חלקה של נתח סין מהייצור העולמי.
בנוסף למתח הסיני-אמריקאי, סין נראית כמתרחקת מהעולם. לדבריה של קראץ, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם שואפת "להשתחרר מהתלות החיצונית" ולכן "מייבאת הרבה פחות". עם זאת, בתחום הפיננסי, הפיצול הגיאופוליטי הנוכחי עדיין לא גרם לפיצול ממשי. "חברות וגופים פיננסיים ממשיכים להשקיע ולהתממן בכל העולם", אישרה אן-כריסטין שמפיון, ראשת תחום בנקאות גלובלית ופתרונות השקעה בבנק Société Générale.
מלחמת סחר: מה ההשלכות?
למרות שממשל טראמפ נקט צעד אחורה (זמני?) מול מקסיקו וקנדה ממש ערב כנס Coface, החלטתה של ארה"ב להטיל מכסים חדשים על שותפות סחר מרכזיות – ובראשן סין – סימנה את פתיחתה של מלחמת סחר חדשה, שבע שנים לאחר מלחמת הסחר הקודמת שהשיק... טראמפ.
קראץ הזהירה כי "הכלכלה העולמית כולה צפויה להפסיד, אך מדינות מסוימות עשויות להרוויח, כפי שקרה בעבר". מדינות כמו מקסיקו ווייטנאם – שבעבר נחשבו למדינות הרכבה בלבד – שדרגו את שרשראות הערך שלהן והפכו למרכזים מתקדמים יותר. "שאר מדינות ASEAN (איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה) נהנו גם הן מהמגמה", הוסיפה. גם רמון פרננדז הסכים וציין האצה מאסיבית בייצוא סיני לאסיה הדרומית-מזרחית ולמקסיקו – שמהן יש גם עלייה ביצוא לארה"ב.
בקרב המדינות המפותחות, ארה"ב יוצאת דופן בכך שהצליחה מאוד בתחום המוצרים הירוקים, כמו סוללות לרכב ולוחות סולאריים, בהתאם למדיניות ממשל ביידן, הוסיפה קראץ.
"הדולר נותר מטבע שאין לו תחרות"
– אן-כריסטין שמפיון, Société Générale
בנוסף להשפעות על אינפלציה, צמיחה בסחר העולמי וארגון מחדש של שרשראות אספקה, המתקפה האמריקאית נגד סין עלולה להוביל להשפעות עקיפות. לנוכח הביקוש המקומי החלש בסין, היא תיאלץ לחפש שווקים חלופיים – שאינם ארה"ב בשל המכסים. בהקשר זה, מומחים מעריכים שהסחורות הסיניות ינותבו לדרום-מזרח אסיה, מדינות הדרום הגלובלי והאיחוד האירופי. תרחיש כזה עלול לפגוע ביחסי סין-אירופה.
קראץ הזהירה ש"על מנת למנוע ממבול ייצוא כזה לפגוע עוד יותר בתעשייה האירופית, סביר שהנציבות האירופית תיאלץ לנקוט אמצעי הגנה מסחריים". עם זאת, חלק מהיצרנים לא מתרגשים. "בתחום ציוד המטבח שלנו, המוצרים הסיניים כבר נוכחים מאוד, ולכן הסיכון לגל ייבוא נוסף לא דרמטי", אמר תיירי דה לה טור דארטז, יו"ר Groupe SEB, שלדבריו חדשנות היא הדרך הבטוחה ביותר להצלחה עבור חברות במדינות מפותחות.
"מעולם לא שינענו כל כך הרבה סחורות"
– רמון פרננדז, CFO, CMA CGM
מגמות רגולציה סותרות
האיחוד האירופי כבר התמודד עם תהליך של ניתוק רגולטורי (regulatory decoupling) מול בריטניה בעקבות הברקזיט – וכעת הוא עומד בפני סכנה דומה מול ארה"ב. הסיכון המרכזי נוגע לתחום הפיננסים, שם טראמפ מתחייב לבצע דה-רגולציה מקיפה.
"זה מציב בעיה למערכת הבנקאית האירופית, משום ש-70% מהמימון של חברות באירופה מגיע מהבנקים, לעומת 80% מהמימון של חברות אמריקאיות שמגיע משוק האג"ח", הסבירה שמפיון. הפער הזה עלול להחריף עוד יותר, בהתחשב בכך שחברות אירופיות כבר מתמודדות עם מגבלות רבות שלא חלות על המתחרות שלהן – במיוחד בנושאים סביבתיים.
"באירופה יש את מנגנון ETS ורגולציות רבות אחרות. למרות הכוונה החיובית, אנחנו מתחרים בעולם שבו חוקים כאלה פשוט לא קיימים", ציין פרננדז. תיירי דה לה טור דארטז קרא לרשויות האירופיות והצרפתיות לנהוג בהיגיון: "אני פחות חושש מבינה מלאכותית ויותר מפלישה סינית – או מאינפלציית רגולציה (normative inflation). ואנחנו באירופה עלולים להיחנק מרוב רגולציה."
למידע נוסף על הסחר העולמי, ניתן להוריד את הדוח המלא
ולצפות בשולחן העגול מתוך סימפוזיון סיכון מדינתי 2025 ה-29:
