סין, שמצוידת טוב יותר ממתחרותיה להתמודד עם זעזועי אנרגיה, מצליחה כיום לצמצם את שיבושי האספקה הקשורים למתיחות במזרח התיכון. עם זאת, העלייה בעלויות התשומות, לצד האטה בביקוש העולמי, מכבידה על שולי הרווח של חברות שכבר נתונים ללחץ.
נקודות עיקריות
- 35% מזרמי הנפט העוברים דרך מצר הורמוז מיועדים לסין
- +0.5%: העלייה השנתית הראשונה במחירי היצרן זה 41 חודשים
- 100+ ימים: שווה ערך לעתודות הנפט האסטרטגיות של סין, במונחי ימי יבוא נטו
מדוע סין מתמודדת עם הסערה טוב יותר מיריבותיה באסיה
בשונה ממדינות רבות באסיה התלויות במידה רבה ביבוא פחמימנים, לסין יש כמה כריות ביטחון מפני משבר ממושך במזרח התיכון. תמהיל האנרגיה שלה עדיין נשען במידה רבה על פחם מקומי, בעוד שנפט וגז יחד מהווים 39% בלבד מצריכת האנרגיה הסופית שלה, הרבה מתחת לממוצע העולמי (62%).
לכך מצטרפות גם יכולות אחסון משמעותיות: במקרה של שיבוש זמני, עתודות הנפט האסטרטגיות יכולות לכסות כמעט 100 ימי יבוא נטו. לכן, למרות חשיבותו של מצר הורמוז שדרכו עוברים 35% מזרמי הנפט לסין, הסיכון למחסור פיזי מיידי נותר מוגבל.
מחירי היצרן עולים לראשונה זה שלוש שנים
כל עוד הזרימה נמשכת, עלותה הולכת וגדלה. העלייה במחירי האנרגיה והכימיקלים החלה לחלחל לכלכלת סין. במרץ עלו מחירי היצרן ב-0.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, העלייה הראשונה מסוג זה זה יותר משלוש שנים. המגזר הפטרוכימי לבדו תרם באופן משמעותי לעלייה החודשית במחירי היצרן.
לעת עתה, ההתייקרות הזו נספגת ברובה במגזרי הביניים והמגזרים במורד שרשרת הערך, על רקע ביקוש סופי שעדיין נותר שברירי. מחירי הצרכן נותרו מתונים, הודות למנגנוני פיקוח על מחירי הדלק, לגידול בחלקם של כלי הרכב החשמליים ולסובסידיות הניתנות לבתי זיקוק בבעלות המדינה.
שולי הרווח תחת לחץ: העסקים הקטנים והבינוניים בחזית
העלייה המתמשכת בעלויות התשומות מתחילה בכל זאת לשחוק את רווחיות החברות. כמה מגזרים: טקסטיל, כימיקלים וסיבים סינתטיים, כבר מצמצמים את היקף הייצור שלהם. גם החמרה במגבלות הרגולטוריות ועלויות הציות מוסיפות ללחץ זה.
נראה כי עסקים קטנים ובינוניים פגיעים במיוחד, שכן כוח המיקוח שלהם חלש יותר בכל הנוגע לגלגול עליות העלות הלאה. מנגד, תאגידים גדולים נהנים מחוזי אספקה ארוכי טווח, מיתרונות לגודל וממאזנים חזקים יותר המאפשרים להם לספוג את הזעזוע.
איזון עדין בין תחלופה להאטה עולמית
באופן פרדוקסלי, המשבר עשוי לחזק את מעמדה התעשייתי של סין מול מתחרות אסייתיות החשופות יותר לזעזועי אנרגיה, כגון מדינות ASEAN והודו. הוא גם מאיץ את הביקוש העולמי לטכנולוגיות הירוקות של סין, במיוחד בכלי רכב חשמליים, סוללות ואנרגיה סולארית.
אך הסיכון טמון במקום אחר: עימות ממושך, שיוביל לזינוק מתמשך במחירי האנרגיה, עלול להכביד מאוד על הצמיחה העולמית. הכפלה של מחירי האנרגיה בהשוואה לרמות שלפני המלחמה עלולה לגרוע יותר מ-1% מהצמיחה העולמית בשנת 2026, עם השלכות על הביקוש המופנה לסין.
סין מצליחה כיום להימנע מזעזוע אספקה משמעותי בזכות תמהיל האנרגיה שלה והמערכת האקולוגית התעשייתית שלה. אך העלייה המתמשכת בעלויות יוצרת פגיעוּת חדשה: פגיעוּת בשולי הרווח, במיוחד עבור החברות החשופות ביותר ואלה שפחות מסוגלות לגלגל את עליות המחירים הלאה.
ג'וניו טאן, כלכלן לצפון אסיה
