ב-30 באוקטובר 2025, נפגשו הנשיאים שי ג'ינפינג ודונלד טראמפ בפעם הראשונה מאז 2019, בשולי פסגת APEC בדרום קוריאה. שתי המעצמות הגיעו להסכם טקטי המאפשר לארצות הברית לזכות בזמן כדי לגוון את מקורות אספקת היסודות הנדירים שלה ולסין לנהל את הלחצים הדפלציוניים ולהמשיך בחתירה לעצמאות טכנולוגית.
הוויתורים שהוכרזו במסגרת הסכם זה עשויים להציע הקלה מסוימת לעסקים במסחר הגלובלי. עם זאת, ההסכם נותר שברירי: מספר מחלוקות משמעותיות נותרו בעינן, במיוחד בנושאי מוליכים למחצה ויסודות נדירים, וכל צד שומר על מנופים שעלולים להצית מחדש עוינות סחר.
נקודות המפתח של ההסכם שהושג במהלך הדיונים בקואלה לומפור
| היבט | ארצות הברית | סין |
| מכסים | הפחתת מכסים הקשורים לפנטניל מ-20% ל-10%, הורדת שיעור המכס הכולל על יבוא סיני מ-41% ל-31%; הארכת ההקפאה של מכסים 'הדדיים' בשיעור 24% עד 10 בנובמבר 2026 | הסרה אפשרית של מכסים בשיעור 10-15% על מוצרים חקלאיים אמריקאיים
|
| בקרות יצוא | הקפאה לשנה אחת של כלל ה-50% של חברות בת לבקרות יצוא | דחייה לשנה אחת של בקרות מתוכננות על חמישה יסודות אדמה נדירים נוספים ורגולציות אקסטרא-טריטוריאליות |
| ביקורים | הנשיא טראמפ יבקר בסין באפריל הבא | הנשיא שי ג'ינפינג יבקר בארצות הברית במועד מאוחר יותר |
| חקלאות | סין מתחייבת להגדיל את רכישותיה של סויה, בעלי חיים וירקות אמריקאיים (כפי שמפורט בתזכיר הבית הלבן) | |
| דמי נמל | הקפאה לשנה אחת על דמי נמל הדדיים | |
מאקרו-כלכלה: שביתת נשק שמאטה את הניתוק מבלי לעצור אותו
ההסכם מפחית זמנית מכסים מסוימים ונמנע ממדדי בקרת ייצוא נוספים, מה שאמור לספק תמיכה מתונה למסחר הדו-צדדי. עבור סין, הדבר מתורגם לשיפור קל בתחזיות הצמיחה (+0.2 נקודות בהשוואה לתחזיות הקודמות שלנו ל-4.4% ב-2026), הודות להתאוששות פוטנציאלית ביצוא ישיר לארצות הברית והאטה בהעברת פעילות המונעת על ידי מכסים. ההשפעה תישאר מוגבלת: המגמה לקראת גיוון שרשראות האספקה נמשכת, ומגזרים חשופים (אלקטרוניקה, תרופות) נותרים רגישים לסיכון של עליות עתידיות במחסומים מכסיים.
לכן, שביתת הנשק הזו אינה משנה באופן מהותי את המצב: התלות האמריקאית בייבוא סיני נותרת גבוהה, והמתחים הגיאופוליטיים (טייוואן, מלחמת הטכנולוגיה וכו') ממשיכים להכביד על תכנון עסקי.
השלכות מנוגדות בהתאם למגזר
טכנולוגיה ומוליכים למחצה: השעיית ההגבלות האמריקאיות החדשות על תוכנה קריטית מספקת מרווח נשימה מסוים לסין במרדף שלה אחר עצמאות טכנולוגית. עם זאת, היעדר ויתורים אמריקאיים על שבבים מתקדמים ישמור על צווארי הבקבוק עבור יצרנים סינים, בעוד שחברות אמריקאיות נותרות חשופות לאמצעי אנטי-דמפינג בסין על שבבים אנלוגיים.
יסודות נדירים ותעשיות אסטרטגיות: הדחייה של בקרות סיניות על חמישה יסודות נדירים נוספים הבטיחה לחברות אמריקאיות עוד שנה לצבור מלאים של יסודות נדירים, כל עוד שביתת הנשק מתקיימת. אך התלות המבנית בסין, השולטת בכמעט 90% מהזיקוק העולמי, תמשיך לדרבן יצרנים לבנות שרשראות אספקה חלופיות ליסודות נדירים.
חקלאות: בארצות הברית, יצרנים חקלאיים, במיוחד מגדלי פולי סויה, ירוויחו מההסכם. אבל למרות ההתחייבות של בייג'ין להגדיל את רכישותיה של פולי סויה ומוצרים חקלאיים, הכמויות המוכרזות נותרות מתחת לממוצע ההיסטורי, וסין ממשיכה באסטרטגיית ההחלפה שלה דרך ברזיל, ומגבילה את היקף ההתאוששות הצפויה.
ייצור ומוצרי צריכה: ההפחתה במכסים עלולה להוביל להתאוששות קלה ביצוא סיני של טקסטיל, צעצועים ומוצרים עם שולי רווח נמוכים לארצות הברית. במקביל, צמצום פער המכסים עלול להאט זמנית את זרימת שרשראות ההרכבה 'לניתוב מחדש' דרך מדינות שלישיות (וייטנאם, הודו).
*"שביתת הנשק הזו מציעה הפוגה, אך חברות חייבות להישאר ערניות לפיצול של שרשראות הערך. התחרות האסטרטגית בין ארה"ב לסין נותרת סיכון מתנשא המשפיע על המסחר העולמי,"*
מדגיש ג'וניו טאן, כלכלן צפון אסיה ב-Coface.
הערכת סיכון מדינות - תחזיות צמיחה Coface:
ארצות הברית : סיכון נמוך A2
2025 - 1.8% , 2026 – 1.7%
סין : סיכון גבוה יחסית
2025 4.8% , 2026 : 4.4%
