ב־20 בפברואר ביטל בית המשפט העליון של ארצות הברית את המכסים ההדדיים שהוטלו בתקופת ממשל טראמפ. מדובר במכה משפטית משמעותית, אך היא אינה משנה את התמונה הכוללת של מדיניות הסחר האמריקאית. ארצות הברית ממשיכה להחזיק ברמת מכסים מהגבוהות בתולדותיה, והסביבה העסקית נותרת בלתי יציבה עבור חברות.
נתונים מרכזיים
- 14%: שיעור המכס הממוצע בארצות הברית לאחר ההחלטה, לעומת 2.3% לפני 2025
- 150 ימים: משך הזמן המרבי של מכסים זמניים חדשים המבוססים על סעיף 122
כך אומר מרקוס קאריאס, כלכלן בצפון אמריקה ב- Coface.
ההחלטה של בית המשפט העליון מהווה מכה פוליטית עבור הממשל האמריקאי. עם זאת, לארצות הברית עדיין יש כלים רבים שבאמצעותם היא יכולה לשמור על רמות מכס גבוהות, דבר שמאריך את אי הוודאות עבור עסקים והמסחר העולמי.
אומר מרקוס קאריאס, כלכלן לצפון אמריקה ב-Coface.
השפעה מיידית מוגבלת ורמות מכס גבוהות היסטורית
למרות שמדובר במפלה פוליטית וממסדית עבור הבית הלבן, ההחלטה אינה מסמנת שינוי מהותי במדיניות הסחר שמוביל טראמפ מאז שובו לשלטון. ההחלטה מתייחסת אך ורק למכסים שנקבעו במסגרת משפטית מסוימת זו, ואינה מבטלת צעדים אחרים שעדיין בתוקף, בעיקר כאלה שמיועדים לענפים מסוימים.
בשעות שלאחר ההחלטה הודיעה הממשל האמריקאי כי בכוונתו להסתמך על סעיף 122 בחוק הסחר של 1974 כדי להטיל מכסים זמניים חדשים. סעיף זה מאפשר לנשיא להטיל תוספת מכס של עד 15% למשך תקופה מרבית של 150 ימים במקרה של חוסר איזון חיצוני. בשלב זה מוטלת תוספת של 10%.
המעבר למסגרת זו גורם לירידה מוגבלת בלבד בממוצע המכסים, שמסתכם כעת בכ־14%. אמנם מדובר בירידה ביחס למשטר המכסים ההדדיים, אך הפער אדיר לעומת המצב שקדם ל־2025, אז שיעור המכס הממוצע לא עלה על 2.3%. בפועל, ארצות הברית ממשיכה להחזיק ברמת מכסים מהגבוהות שנראו כמעט מאה שנה.
מנצחים, מפסידים וגיאוגרפיה חדשה של סיכון
הסרת המכסים ההדדיים אינה מתורגמת להקלה אחידה. ההשפעה משתנה מאוד בהתאם למדינות הסוחרות עם ארצות הברית ולמבנה היצוא שלהן.
מדינות ששיעור גבוה מיצואן לשוק האמריקאי מתרכז בענפים המכוסים על ידי סעיף 232, בהם פלדה, אלומיניום, כלי רכב וציוד תעשייתי, ממשיכות לשאת בנטל מכסי גבוה. זה נכון במיוחד עבור האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה, שיצואן התעשייתי חשוף במיוחד למכסים המוטלים בטענות של ביטחון לאומי. גם שותפות הסחר המרכזיות בצפון אמריקה, קנדה ומקסיקו, נהנות מהגנה חלקית בלבד במסגרת הסכם USMCA וממשיכות לספוג פגיעה במספר ענפים תעשייתיים מרכזיים.
לעומת זאת, מדינות מסוימות שהיו יעד למכסים הדדיים גבוהים במיוחד נהנות כעת מהקלה יחסית, שכן תחת סעיף 122 מוחלת עליהן תוספת אחידה של 10% בלבד.
כמה כלכלות בדרום ודרום מזרח אסיה, בהן וייטנאם, בנגלדש וסרי לנקה, רואות ירידה משמעותית בחשיפה שלהן למכסים, מאחר שהיצוא שלהן אינו מרוכז בענפים הכלולים בסעיף 232. שינוי זה מעמיק את הפערים בין שותפות הסחר של ארצות הברית ומוסיף שכבה נוספת של מורכבות לנוף מכסים עולמי שכבר עכשיו הופך מקוטע יותר ויותר.
חוסר יציבות משפטית ופוליטית צפוי להמשיך
מעבר לחלון הזמן של 150 ימים, נותרות שאלות רבות פתוחות. הארכת המכסים תצריך את אישור הקונגרס, מהלך רגיש פוליטית במיוחד לקראת בחירות האמצע. בנוסף, נושא החזר המכסים שנגבו תחת המשטר שבוטל נשאר ללא פתרון. ההליכים עשויים להימשך שנים ולהמשיך להזין את חוסר הוודאות עבור עסקים, שרשראות האספקה שלהם והחלטות ההשקעה שלהם.
