ארצות הברית: וושינגטון מהדקת את צעדי המכסים וכבר נערכת לצעדים הבאים

ארצות הברית החליפה את המכסים הזמניים שלה במכסים חדשים בשיעור של 10% עד 12.5%, המכוונים ל-60 מדינות, האחראיות ל-99% מיבוא הסחורות שלה. התפתחות זו ממחישה את נחישותה של וושינגטון להמשיך באסטרטגיית המכסים שלה, תוך היערכות לצעדים אפשריים נוספים.

נתונים מרכזיים

•  60 מדינות מושפעות מהמכסים החדשים לפי סעיף 301, בשיעור של 10% עד 12.5%.
• 99% מיבוא הסחורות של ארה״ב מכוסה על ידי המדינות שאליהן מכוונים הצעדים.
• מכסים בשיעור 50% הוכרזו על יבוא קנדי בהיקף של 20 מיליארד דולר וצפויים להיכנס לתוקף ב-19 באוגוסט 2026.

סופו של משטר זמני, אך לא של לחץ המכסים

סיומם של מכסי סעיף 122 הזמניים¹ אינו מסמן נסיגה במדיניות הסחר של ארצות הברית. ב־24 ביולי פקע תוקפם של מכסים אלה, אך הם הוחלפו במכסים חדשים בשיעור של 10% עד 12.5% המבוססים על סעיף 301², החלים על 60 מדינות האחראיות ל-99% מיבוא הסחורות של ארה״ב. מעבר זה ממחיש את נחישותה של וושינגטון לשמור על רמת הגנה מכסית גבוהה, למרות המכשולים המשפטיים שבהם נתקלה בחודשים האחרונים.

ההשפעה המיידית על רמת המכסים הממוצעת צפויה להישאר מוגבלת: הצעדים החדשים אינם מתווספים אוטומטית למכסים קיימים ואינם משנים באופן משמעותי את שיעור המכס הכולל המוטל על יבוא לארצות הברית. עם זאת, הם מעידים על יכולתו של הממשל האמריקאי להתאים את הכלים העומדים לרשותו כדי להמשיך ולקדם את אסטרטגיית הסחר שלו.

בסיס משפטי מוצק יותר

סעיף 301 כבר שימש את ארצות הברית להטלת מכסים, בין היתר על סין בתקופת ממשל טראמפ הראשון. בניגוד למשטר  IEEPA, שנחלש בשל היעדר הסמכה מפורשת להטלת מכסים, סעיף זה מעניק לבית הלבן בסיס משפטי מבוסס יותר.

עם זאת, המוצקות המשפטית אינה מונעת צעדים נוספים. כדי להצדיק מכסים אלה, וושינגטון מציגה את הטענה שלפיה במדינות היעד חסרים איסור או פיקוח אפקטיביים על יבוא שמקורו בעבודת כפייה. חברות מייבאות עשויות לערער על הצדקה זו, במיוחד לאור העובדה שהיא מיושמת על קשת רחבה מאוד של שותפות סחר.

כך מסביר מרקוס קריאס, כלכלן צפון אמריקה ב-Coface

מכסים נוספים עשויים להגיע בהמשך

המכסים החדשים בשיעור של 10% עד 12.5% מייצרים מחדש מסגרת מכסים משותפת על חלק גדול מיבוא הסחורות לארצות הברית, אך הם אינם משחזרים במלואם את המשטר הקודם. אותו משטר כלל גם היטלים נוספים, שהיו ממוקדים במדינות או במוצרים מסוימים. זוהי השכבה השנייה שוושינגטון עשויה לנסות להחזיר בחודשים הקרובים.

חקירה נוספת לפי סעיף 301 כבר נמצאת בעיצומה והפעם היא מתמקדת בעודף כושר ייצור מבני ב-16 כלכלות, בהן סין, האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, טאיוואן, הודו, וייטנאם, מקסיקו וכמה מדינות בדרום-מזרח אסיה. לוח הזמנים ורמת המכסים שעשויים לנבוע מההליך עדיין אינם ידועים, אך הוא עשוי לאפשר לוושינגטון למקד צעדים בכלכלות מסוימות באופן מדויק יותר.

חקירות ענפיות נוספות מתנהלות גם הן, בין היתר בתחומי התעופה והחלל, רחפנים, ציוד רפואי, רובוטיקה, מכונות תעשייתיות, טורבינות רוח, מינרלים קריטיים ופוליסיליקון. גם כאן, עדיין לא ניתן לחזות במדויק אילו צעדים יינקטו, אך החקירות הללו מאשרות שמדיניות המכסים של ארצות הברית עדיין נמצאת בתהליך גיבוש.

קנדה: דוגמה ללחץ סחר מוגבר

הלחץ המופעל על קנדה ממחיש דינמיקה זו. ארצות הברית הודיעה על מכסים חדשים בשיעור של 50% על יבוא קנדי בהיקף של 20 מיליארד דולר המייצג 5.2% מהיצוא הקנדי לארצות הברית שצפויים להיכנס לתוקף ב־19 באוגוסט 2026.

במבט ראשון, נראה כי צעד זה נועד לשמש קלף מיקוח במסגרת שיחות הסחר בצפון אמריקה. השפעתו המאקרו־כלכלית צפויה להישאר מוגבלת אם אכן ייכנס לתוקף, אך הוא מאשר את השימוש הגובר במכסים ככלי ללחץ כלכלי ודיפלומטי.

^{1 מנגנון זמני המאפשר לארצות הברית להטיל מכסי חירום לתקופה מוגבלת.}

^{2 כלי במסגרת דיני הסחר של ארצות הברית, המתיר הטלת צעדי מכס נגד פרקטיקות סחר הנחשבות בלתי הוגנות או מפלות.}