מדד הסיכון של Coface מציג מציאות ברורה: בשנת 2025 הסיכון הפוליטי העולמי מגיע לשיא היסטורי של 41.1%. סכסוכים מתמשכים, מוסדות חלשים ומתחים חברתיים עיקשים - כל אלה הופכים לנורמה קבועה עבור חברות ברחבי העולם.
הסיכון הפוליטי והחברתי העולמי מגיע לרמות חסרות תקדים
לאחר שנת בחירות היסטורית ב-2024 (70 מדינות, כ-55% מהתמ"ג העולמי), שנת 2025 אינה מביאה רגיעה. אלא המשך של חוסר יציבות וגידול במתחים. הדבר משתקף במדד הסיכון הפוליטי של Coface, שמגיע לשיא של 41.1%, גבוה אף מהשיא בתקופת הקורונה (+2.8 נקודות).
הנתונים מהסקירה הכלכלית October 2025 Risk Review מצביעים על תמונה מורכבת:
- 68 מתוך 166 מדינות מציגות סיכון גבוה יותר מהשנה שעברה
- 106 מדינות נמצאות מעל הממוצע שלפני הקורונה
העלייה נובעת משילוב של גורמים המשפיעים הן על כלכלות מתפתחות והן על דמוקרטיות מתקדמות.
דברי אנה פארוג’ה, כלכלנית ב-Coface: “הסיכון הפוליטי ב-2025 ממשיך מגמה ארוכת שנים: סכסוכים שמעמיקים ומציאות פוליטית-חברתית שבירה, שבה תסכול ואי-יציבות מזינים מתחים.”
סכסוכים מזוינים ומהומות אלימות: מנועי ההידרדרות הביטחונית
רכיב ה"סכסוכים" הוא הגורם המרכזי לעלייה בסיכון הפוליטי. מספר הסכסוכים הלאומיים עלה שוב, בעיקר בשל שני מוקדי מתיחות עיקריים:
- המלחמה בין רוסיה לאוקראינה
- העימותים בין ישראל-עזה-הגדה
סכסוכים אלה מעמיקים, מגבירים מתחים גאופוליטיים ומשפיעים על יציבות אזורית ועל שרשראות אספקה עולמיות.
במקביל, מהומות פנימיות אלימות מתרבות ומערערות ממשלות קיימות - למשל, המחאה בנפאל שהובילה להתפטרות ראש הממשלה, או האלימות באינדונזיה. עבור חברות, המשמעות היא:
- שיבושים לוגיסטיים
- עלייה בעלויות ביטוח
- סיכון להפרת חוזים ולתנודתיות בשווקים
דברי ראובן ניזאר, ראש תחום סיכון פוליטי ב-Coface: “הסיכון הביטחוני אינו מוגבל למלחמות בין מדינות - מתחים פנימיים הם גורם מרכזי.”
כאשר מוסדות נחלשים וחברות רותחות
העמקת השבר המוסדי היא הגורם השני לעלייה בסיכון. הנוף הפוליטי-חברתי נותר שברירי, והדבר משתקף במדדי Coface:
במדינות מפותחות ניכרת עלייה בסיכון בשל:
- התחזקות הפופוליזם בעקבות בחירות
- הידרדרות במדדים של חירויות אזרחיות ושלטון החוק
- אינפלציה מתמשכת שמגבירה לחץ לשינוי
ארצות הברית בולטת במיוחד: היא מציגה את רמת הסיכון החברתי-פוליטי הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות, ואת העלייה הגדולה ביותר מאז תקופת הקורונה.
גם בריטניה וצרפת מציגות מגמות דומות, המושפעות מחוסר יציבות ממשלתית ואי-ודאות פיסקלית. בצרפת, המשבר הפוליטי הנוכחי פוגע באמון משקי הבית והחברות ומצמצם צריכה והשקעות.
בכלכלות מתפתחות, הדור הצעיר מוביל את המחאה - כפי שנראה בבנגלדש ובקניה. הנתונים מצביעים על עלייה בסיכון במדינות שבהן דור ה-Z התגייס באופן חסר תקדים: אינדונזיה, הפיליפינים, מדגסקר, מרוקו ופרו.
הצעירים מביעים תסכול מ:
- אליטות לא יעילות או מושחתות
- אי-שוויון גובר
- הידרדרות השירותים הציבוריים והביטחון
- מחסור בהזדמנויות כלכליות
אפריקה נותרת האזור החשוף ביותר לסיכון פוליטי-חברתי, במיוחד במדינות הנשלטות על ידי חונטות צבאיות לאחר הפיכות - כמו בורקינה פאסו וניז’ר. גם מדינות יציבות יחסית מציגות סימנים מדאיגים:
- בתוניסיה, ריכוז הכוח בידי הנשיא מגביר מתחים מוסדיים
- בסנגל, תוכנית התקציב ל-2026 עלולה להצית תסכול חברתי
אנה פארוג’ה מסכמת: “שילוב של משברים מתמשכים, שחיקה מוסדית ולחצים חברתיים יוצר תערובת נפיצה עבור ממשלות.”
לקראת 2026: נורמה חדשה של סיכון פוליטי וחברתי
הסיכון הפוליטי-חברתי כבר אינו אירוע חד-פעמי, הוא הופך למבנה קבוע. עבור חברות, מדובר בגורם סיכון מסחרי מהותי שיש לשלב ב:
- אסטרטגיות פיתוח
- מדיניות גידור
- החלטות השקעה
לדברי ראובן ניזאר: “הסיכון הפוליטי נכנס לעידן חדש. מה שנחשב בעבר להפרעה זמנית הפך לסיכון מבני. היריבות הגאופוליטיות, הקיטוב, המעבר האנרגטי והאתגרים הטכנולוגיים מבטיחים שרמת הסיכון הגבוהה תישאר.”
