שנת 2025 סימנה נקודת מפנה עבור הכלכלה העולמית. בין ההלם מטראמפ, עודף הייצור הסיני והמתחים הגיאופוליטיים, חברות חייבות להגדיר מחדש את האסטרטגיות שלהן. צמיחה, פשיטות רגל, שינויי מרווחים: המומחים שלנו מנתחים את האתגרים של 2026 ומשתפים את עצותיהם כיצד לחזק את החוסן של החברה שלך מול הסערה הצפויה.
2025: שנה של טלטלה גיאופוליטית והתארגנות מחדש
שנת 2025 תיזכר כנקודת מפנה משמעותית עבור הכלכלה העולמית. לאחר ניצחונו הסוחף (בסופו של דבר) של דונלד טראמפ בסוף 2024, הפרוטקציוניזם המסחרי נכנס לעידן חדש, שסימן את יום השחרור המפורסם (אפריל 2025) ואת ההטלה המהירה של מכסים נרחבים. ההאצה הפתאומית הזו דחפה את חוסר הוודאות הכלכלי לרמות חסרות תקדים, הדומות לאלו שנראו בתקופת מגפת הקורונה. מעבר להלם המכסים, כל המבנה הגיאופוליטי העולמי התערער. התגברות הפיצול העולמי החריפה עם תופעה חדשה: השבר בתוך הגוש האטלנטי עצמו.
הפיצול מואץ, והכלכלה הופכת לכלי כפייה. בעבר, הדגש היה על ההטרוגניות של הדרום הגלובלי, אך כיום דווקא מערכת היחסים הטרנס-אטלנטית היא זו שמעוררת דאגה אמיתית.
פרדריק ויסוק, מנהל חיתום מערב אירופה ואפריקה ב-Coface
בחינה מחודשת של הברית ההיסטורית מכריחה את אירופה לחשוב מחדש בדחיפות על עמדתה האסטרטגית, במיוחד בתחום ההגנה, בזמן שבו כמה מדינות ביבשת מתמודדות עם מגבלות תקציביות משמעותיות.
השנה הסוערת הזו הראתה, אם היה צורך בהוכחה נוספת, שהכלכלה מנוצלת למטרות גיאו-אסטרטגיות, כאשר תלות הדדית הופכת כעת ל"נשק" באופן גלוי. יחסים בינלאומיים בנויים כיום סביב יחסי כוח, כאשר מכסים, מגבלות ייצוא וסנקציות כלכליות הופכים לכלי כפייה בפני עצמם.
חברות אירופיות מוצאות את עצמן לכודות בין כמה חזיתות: פרוטקציוניזם אמריקאי, תחרות סינית, ואי-יציבות פוליטית אזורית.
בהקשר מדאיג זה, אי-הוודאות מכבידה מאוד על ביטחונם של השחקנים הכלכליים, וכתוצאה מכך נרשמת צריכה איטית וגישה זהירה במיוחד להחלטות השקעה.
התחרותיות האירופית: בין התקוות של דוח דרגי לבין מציאות היישום
מול ההקשר המאיים הזה, אירופה ראויה לפחות לקרדיט על כך שאבחנה בבירור את חולשותיה. דוח דרגי על תחרותיות ודוח לטה על השוק האחיד זיהו את הבעיות הבסיסיות של היבשת:
- פיגור מול ארצות הברית וסין בתחום החדשנות
- פיצול השוק האחיד
- עלויות אנרגיה גבוהות
- תלות אסטרטגית מופרזת
התגובה האירופית קיבלה את הצורה של "מצפן התחרותיות", אשר קובע מסלול אסטרטגי שאפתני לשנת 2029 בהתבסס על כמה תחומים מרכזיים:
- סגירת פער החדשנות בטכנולוגיות מתקדמות
- פיתוח תוכנית מובנית המשלבת דה-קרבוניזציה ותחרותיות
- חיזוק הביטחון באמצעות הפחתת תלות
- האצת תהליך האינטגרציה הפוליטית
מה שמדאיג אותנו כיום הוא העיכוב ביישום ההיבטים התפעוליים של מה שהומלץ בדוחות דרגי ולֶטָה.
ז'אן-כריסטוף קאפה, הכלכלן הראשי ב-Coface.
למרות שהושקו כמה פרויקטים, פרויקטי גיגה-פקטורי, פישוט אדמיניסטרטיבי לעסקים קטנים ובינוניים, האצת מתן היתרי כרייה - הקצב נותר נמוך בהרבה ממה שנדרש כדי להתמודד עם הדחיפות של המצב. תוכנית דרגי קראה להשקעות שנתיות בטווח שבין 750 ל-800 מיליארד אירו כדי לחזק את התחרותיות האירופית. עם זאת, הגיוס האפקטיבי של סכומים אלה מעוכב בשל מגבלות תקציביות של מדינות רבות ו/או חוסר רצון פוליטי להנפיק חוב משותף.
המקרה הגרמני ממחיש בצורה מושלמת את המתח בין שאיפה למציאות:
הבחירה בפרידריך מרץ בשנת 2025 הייתה נקודת מפנה בדוקטרינה הכלכלית הגרמנית. כאלוף ותיק של אורתודוקסיה תקציבית, גרמניה הכריזה על תוכנית התאוששות עצומה המוערכת בכ-850 מיליארד אירו לאורך 10 שנים. התוכנית כוללת קרן מיוחדת של 500 מיליארד אירו למודרניזציה של תשתיות, יותר מ-200 מיליארד אירו להגנה, ו-100 מיליארד אירו המוקדשים למעבר ירוק.
זהו נס כפול: שגרמניה, אחרי שלוש שנים אבודות, סוף סוף התעוררה והפסיקה להפוך את המשמעת הפיסקלית לאבן היסוד של האסטרטגיה שלה.
ז'אן-כריסטוף קאפה
זה עשוי להביא השפעות חיוביות נלוות ברחבי אירופה, במיוחד עבור קבלני משנה צרפתיים ומדינות שכנות. עם זאת, נותרות ספקות לגבי אופי ההוצאה והעיתוי בפועל שלה, שכן לגרמניה יש "גישה ייחודית משלה לתמריצים פיסקליים".
חברות אירופיות: ניווט בין מכסים אמריקאיים לבין היצף סיני
למרות החששות הראשוניים, המכסים האמריקאיים לא גרמו בסופו של דבר לעיוותים משמעותיים עבור יצואנים אירופיים. שיעורי המכס האפקטיביים הממוצעים עומדים כיום על כ-16-17% ברמה הגלובלית, רמה שמשפיעה על אירופה בדיוק כמו על מתחרותיה.
"אירופה אינה ממוסה יותר משאר העולם ולעיתים אף ממוסה פחות על מוצרים מסוימים שהיא מייצאת לארצות הברית" - מציין ז'אן-כריסטוף קאפה, הכלכלן הראשי של קבוצת Coface.
הניתוח מציע כי, ברמה המאקרו-כלכלית, כ-80% מחשבון המכסים נושאים גופים אמריקאיים - חברות או צרכנים ולא יצואנים זרים, בניגוד לטענות ממשל טראמפ.
הסכנה האמיתית עבור התעשייה האירופית נמצאת במקום אחר: ב"הלם הסיני השני" המתאפיין בהיצף עצום של (עודף) ייצור סיני בשוק האירופי.
מה שמדאיג את החברות האירופיות ביותר כיום הוא ההיצף הסיני והעודף המוזרם ליבשת הישנה.
פרדריק ויסוק, מנהל חיתום מערב אירופה ואפריקה ב-Coface.
סיכון זה נובע הן מעודף הייצור הסיני והן מהמכסים האמריקאיים, אשר הופכים את השוק האמריקאי לפחות נגיש למוצרים סיניים. בשלב זה, סין הצליחה להסיט את יצואיה לאירופה, אך בעיקר למדינות שלישיות, או "מחברות": עלייה של +6% משנה לשנה לאירופה, ויותר מ-20% למדינות כמו וייטנאם.
המתקפה המסחרית הסינית הזו מגיעה עם לחץ דפלציוני חריף.
פער המחירים בין מוצרים תעשייתיים סיניים לאירופיים התרחב ב-30 נקודות מאז פתיחת הכלכלה לאחר הקורונה, והגיע ליותר מ־40 נקודות כאשר לוקחים בחשבון תנודות בשערי החליפין.
עודף הייצור הסיני הזה מדכא את מחירי הייצור בסין, מה שמצמצם את המחזור ובהתאם לכך את שולי הרווח של יצרנים אירופיים. זה אינו תופעה זמנית אלא מגמה משמעותית וסביר להניח מתמשכת.
- ז'אן-כריסטוף קאפה, הכלכלן הראשי של Coface.
כמה מגזרים מושפעים במיוחד:
- רכבים חשמליים, שבהם סין ביצעה קפיצה מרשימה לשוק היוקרתי.
- ציוד הון, במיוחד כזה הקשור לייצור אנרגיה נטולת פחמן.
- מתכות, ששני השווקים העיקריים שלהן: בנייה ורכב - נמצאים בהאטה.
- בגרמניה, שולי הרווח של כל החברות הלא-פיננסיות ירדו ב-5 נקודות בשלוש השנים האחרונות, עם ירידה גדולה בהרבה בענפי ייצור מסוימים.
תחזית לשנת 2026: צמיחה מתונה ואי-יציבויות מתמשכות
לשנת 2026, התחזיות הכלכליות של Coface מציירות תמונה של צמיחה עולמית מתונה ומתחים מתמשכים. הצמיחה העולמית צפויה להתייצב סביב 2.4-2.5%, מה שמסמן האטה נוספת לאחר 2.6-2.7% הצפויים ב-2025. שיעור צמיחה זה, הנמוך מהפוטנציאל שלפני המגפה, הוא כעת ה"נורמלי החדש" בסביבה הכלכלית הנוכחית.
בארצות הברית, הצמיחה צפויה להתייצב מעט מתחת ל-2%, כשהיא נתמכת באופן מסיבי על ידי השקעות בבינה מלאכותית ובטכנולוגיה במובן הרחב: מרכזי נתונים, רשתות, ייצור חשמל וכו'. מגזר הבינה המלאכותית לבדו מהווה כ-20% מהצמיחה בארה"ב בשנת 2025, וכמעט את כולה אם נכלול את השפעות העושר על הצריכה דרך הערכות שווי בשוק המניות, המונעות כלפי מעלה על ידי מחירי המניות של הקבוצות הגדולות בתחום.
באירופה, הצמיחה הצפויה נותרת קרובה ל-1%, רמה דומה לזו של 2025. גרמניה עשויה לראות צמיחה של 1% בזכות תוכנית מרץ. עבור צרפת, התחזית עומדת על 0.6%, אך היא נותרת כפופה לאי-ודאות פיסקלית ופוליטית מתמשכת.
סין, צפויה להמשיך בהאטה האורגנית שלה למרות היעד הרשמי של 5% צמיחה, בעוד הודו ממשיכה להציג מומנטום חזק, המונע על ידי מנועי הצמיחה המקומיים שלה וחשיפה נמוכה יחסית לשוק האמריקאי.
כשלי עסקים צפויים להמשיך לעלות ב-2026, אף שקצב העלייה מאט. בצרפת, 2025 צפויה להסתיים עם כ-69,000 כשלי עסקים, מה שמעלה על שיא 2009 (63,000).
מבחינת חדלות פירעון של חברות, אנו נמצאים בשיאים של 10-15 שנים ברחבי העולם והגענו לרמה שיא בצרפת, שם אנו רואים בכל זאת את תחילת המגמה היורדת.
ז'אן-כריסטוף קאפה.
לשנת 2026, Coface צופה עלייה עולמית בחדלות פירעון של חברות בשיעור של +3 עד +4%, בהשוואה ל-+6 עד +7% בשנת 2025.
הסקטורים המושפעים ביותר נותרים בנייה, מלונות ומסעדות, אך נרשמה גם עלייה חדה בחדלות פירעון בקרב חברות בינוניות עם מאזנים חברתיים משמעותיים.
אלו לעיתים חברות שהיו באופן היסטורי שבריריות, והירידה שלהן הואצה על ידי ההקשר הכללי.
- פרדריק ויסוק
חברות ה"זומבי" ששרדו בזכות סיוע בתקופת הקורונה וריביות נמוכות נעלמות בהדרגה.
עם זאת, עשויה להופיע גל חדש של חדלות פירעון עם התפשטות הדרגתית של טכנולוגיות, במיוחד בינה מלאכותית, ברחבי המרקם היצרני, מה שז'אן-כריסטוף קאפה מתאר כ-"יצירה הרסנית" ולא "הרס יצירתי" - לפחות במהלך שלב מעבר ראשוני.
